לסופרת שמגיעה להשלים יצירה של מישהי אחרת נדמה שנפתחה הזדמנות מקצועית נדירה. ואז היא מוצאת כתבים שלא נועדו לעיניה. האחוזה המבודדת נעשית מקום שבו כל משפט עשוי להיות וידוי, סיפור מומצא או מלכודת. המתח ב״תעתוע״ נבנה מהקושי להחליט למי להאמין, ובעיקר ממה שעלול לקרות אם בוחרים לא נכון. העבודה הספרותית מכניסה את הגיבורה למרחב הפרטי של אישה אחרת. הכתבים שהיא מוצאת יכולים לשנות לא רק את האופן שבו היא מבינה את הספר שעליה להשלים, אלא גם את יחסיה עם האנשים סביבה. עצם העובדה שמדובר בטקסט כתוב אינה מבטיחה שמה שמתואר בו התרחש: כתיבה יכולה לחשוף אמת, להסתיר אותה או לשכנע בקורא בדבר שלא קרה. לכן גם הסקרנות של הסופרת עלולה להפוך למעורבות מסוכנת. חובבי מותחנים פסיכולוגיים עם סודות ביתיים, משיכה ומספרים שלא ברור אם אפשר לבטוח בהם עשויים להתחבר לנקודת המוצא הזאת. עיקר העניין הוא בניסיון להרכיב תמונה מתוך מידע חלקי, ולא במרדף משטרתי רגיל. אם אתם מעדיפים סיפור שבו ברור מראש מי צודק ומי מסוכן, חשוב לדעת שהספק עצמו הוא חלק מרכזי מהמשיכה של העלילה.