אחרי מות אמה, נורה פוגשת מחדש את אביה גוסטב, במאי קולנוע שמציע לה תפקיד בסרט אישי. היא מסרבת, והתפקיד עובר לשחקנית אמריקאית. אבל החלפת השחקנית אינה מוחקת את המטען המשפחתי. ״ערך סנטימנטלי״ שואל אם אפשר להשתמש ביצירה כדי להתקרב למשפחה, ומה קורה כשהאמנות של אדם אחד נוגעת בכאב של אנשים אחרים. ההצעה של גוסטב יכולה להיראות כמחווה של קרבה, אבל היא מגיעה דרך המקצוע שבו הוא רגיל לקבוע מי יגלם איזה תפקיד. נורה נדרשת להחליט אם השתתפות ביצירה של אביה מאפשרת לה להישמע, או מכניסה אותה שוב לתוך הסיפור שהוא מבקש לספר. כניסתה של שחקנית מבחוץ אינה מנתקת את החומר האישי מן הבית. היא מוסיפה אדם שצריך להבין סיפור משפחתי שאינו שלה, בזמן שבני המשפחה עדיין חיים בתוכו. מתאים לבחינה עבור צופים שאוהבים דרמות על הורים וילדים בוגרים, זיכרון ואמנות שמערבבת אמת אישית עם יצירה. האבל על האם הוא חלק מן המסגרת הרגשית, והעיסוק בקולנוע אינו הופך את הסרט לסיפור הצלחה של כוכבים. מי שמחפש עלילה חיצונית מהירה יכול למצוא כאן משיכה אחרת: ניסיון להבין אם יצירה משותפת יכולה לתקן מרחק שאנשים אינם מצליחים לצמצם בשיחה.