בסיס קטן ונשכח בבקעה הופך לפתע לשטח ששווה הון, כשסין מבקשת לרכוש אותו לטובת דרך המשי. על הנייר, נותר רק לפנות את הבסיס. בקומדיה הצבאית ״גבעה 338״, התוכנית הפשוטה הזאת פוגשת את האנשים, ההרגלים והאינטרסים שכבר נמצאים במקום. כשהכסף גדול והשטח קטן, גם פרט שולי יכול להפוך למכשול. עסקה בינלאומית גדולה פוגשת בסיס שכל משמעותו, מבחינת מי שמתבונן מבחוץ, היא חתיכת קרקע שאפשר לפנות. עבור האנשים שנמצאים בו, המקום אינו רק סעיף במאזן. הפער הזה מעניק לקומדיה מנוע ברור: מה שנראה למקבלי ההחלטות כמו פעולה מנהלית פשוטה עלול להסתבך כשהוא פוגש אנשים והרגלים מקומיים. דרך המשי והכסף הגדול מכניסים את הבסיס הנשכח לתוך תמונה שגדולה ממידותיו. חובבי קומדיות צבאיות ישראליות עם בירוקרטיה, אבסורד ומפגש בין תוכניות מפוארות למציאות קטנה עשויים להתחבר לסיפור. זו אינה נקודת מוצא של דרמת לחימה על מבצע קרבי, אלא קומדיה סביב פינוי ומאבקי אינטרסים. מי שמחפש תיאור צבאי ריאליסטי ומאופק צריך להביא בחשבון את הסיווג הקומי ואת הפער המכוון בין חשיבות העסקה לבין אופיו של המקום.