באולפן רדיו, המאבק על משפט אחד שלא צונזר יכול להפוך למאבק על עתידה של מדינה. בצ'כוסלובקיה של 1968, שני אחים נקלעים בין הרצון לשמור זה על זה לבין אנשים שמסרבים להשתיק את החדשות. ״גלים של תקווה״ מחבר את הדרמה המשפחתית לשאלה מה מוכן אדם לסכן כדי שהאמת תישמע. אצל האחים, המציאות הפוליטית אינה עניין שאפשר להשאיר מחוץ לבית. אחד מעולמות הסיפור הוא מחאת הסטודנטים, ואחר הוא הרדיו, שבו ההחלטה מה לשדר קובעת איזה מידע יגיע לציבור. עבודת העיתונות הופכת לשאלה מעשית של אומץ: האם להמשיך לדבר כשמישהו מקשיב, עוקב ועלול להעניש. הקשר המשפחתי מסבך את הבחירה עוד יותר, משום שסיכון אישי אינו בהכרח סיכון שנשאר רק אצל האדם שבחר בו. זהו כיוון מתאים לצופים שאוהבים דרמות היסטוריות שבהן אירוע ציבורי גדול נחווה דרך קשרים אישיים ודילמות מוסריות. אין הכרח להגיע עם ידע מוקדם על צ'כוסלובקיה כדי להבין את השאלה האנושית שבמרכזו: מה עושים כשבטיחות המשפחה וחופש המצפון אינם מובילים לאותה החלטה. מי שמחפש בידור מנותק מהקשרים פוליטיים ימצא כאן עיסוק ישיר בחופש, בשלטון ובהשתקה.