ויילי קיוטי מחליף את המרדף אחרי הרוד־ראנר במאבק משפטי נגד ACME. אחרי שנים של מוצרים שהכזיבו אותו, הוא מבקש להעמיד את התאגיד מול האחריות שלו. הסרט מפגיש את ההיגיון המצויר של הלוני טונס עם עולם של עורכי דין ודיונים, ושואל מה קורה כשסיפור הגאגים הישן מגיע סוף סוף לבית המשפט. ויילי קיוטי מפסיק לרגע להיות רק מי שסופג את תוצאות הכישלון, ומבקש דין וחשבון מן התאגיד שמכר לו את המכשירים. המעבר לבית המשפט הופך בדיחה חוזרת לשאלה על אחריות של יצרן ועל כוחו של לקוח מול חברה גדולה. גם כאן הרדיפה אינה נעלמת מן הרעיון, אלא מקבלת כללים אחרים: ראיות, עורכי דין ומאבק על הגרסה שתתקבל. דמויות הלוני טונס נכנסות כך למסגרת שמשלבת אנימציה ועולם אנושי. מי שאוהב את ההומור המצויר של ויילי קיוטי ואת משחקי ההיגיון של הלוני טונס עשוי להתעניין בהיפוך הזה. יש כאן גם קריצה למבוגרים דרך הסכסוך עם תאגיד, ולא רק מרדף שמוכר לילדים. למי שמחפש דרמת משפט ריאליסטית, חשוב לדעת שהמסגרת פנטסטית וקומית. היכרות עם מוצרי ACME והכישלונות המפורסמים שלהם יכולה להוסיף רובד של הנאה.