האנשים של יפו שוב נפגשים, מתנגשים ומספרים את עצמם דרך ההומור המקומי. ההמשך המבוסס על סיפוריו של מנחם תלמי חוזר לעולם שבו הסלנג והאופי של השכונה חשובים לא פחות מהאירוע שמתרחש בה. במקום גיבור שמסביר את הכול, מקבלים גלריה של טיפוסים ואת הסיפורים שנולדים כשהם נפגשים. החבורה היפואית מביאה איתה דרך דיבור, זיכרון מקומי ויחסים שנבנו לאורך זמן. העיבוד ליצירתו של מנחם תלמי נשען על עולם של סיפורים ואנשים, שבו האופן שבו מספרים על אירוע עשוי להיות חלק גדול מן ההנאה. זהו המשך, ולכן ההיכרות עם הדמויות מהסרט הראשון יכולה להוסיף למפגש המחודש. פרטי העלילה שפורסמו אינם מצדיקים המצאת סיפור חדש עבור החבורה מעבר למסגרת הזאת. כדאי לבחון את הסרט אם אתם נמשכים לקומדיה ישראלית עם אופי מקומי, חבורה חוזרת ותחושה של סיפורים שעוברים מפה לאוזן. מי שאהב את הסרט הראשון יודע כבר משהו על החיבור שלו לעולם הזה; צופה חדש יכול להיעזר בטריילר כדי להתרשם מן השפה ומההומור. זו בחירה אחרת ממותחן פשע על יפו או מדרמה תיעודית על העיר.