בשדה הקרב המתנהל ברשתות החברתיות, הנחיתות המספרית שלנו מורגשת במיוחד – בסקרים שנערכו בתוך הרשת עולה כי התגובות נגד ישראל עומדות על כ80% לעומת 20% בעד (ברחבי העולם).
פה נכנסות הפלטפורמות עצמן, שאמונות על הורדה של תכנים אלימים, מסיתים ומלאי שקרים. אך האם הן באמת עושות את עבודתן, או שנגזר עלינו להילחם גם בהן? עדויות הגולשים, מעלות שאלות קשות.
העדויות מהמשתמשים בפלטפורמה, ממשיכות לזרום ולהציג תמונה בעייתית בלשון המעטה. לפיה מי שמנסה להילחם קצת בפייק ובהסתה של החמאס ותומכיהם נחסמים בטענות שונות ומשונות בלי אפשרות לערער.
הטיקטוק, נמצאים צעירים רבים ו"זכתה" לביקורת רבה במהלך המלחמה, חוסמת באופן בוטה סרטונים פרו ישראלים בטענה שהם מפרים את הנחיות הקהילה, כאשר מצד שני, משאירה הפלטפורמה עשרות, אם לא מאות, סרטוני תמיכה פרו פלשתיניים בשפה הערבית, המכילים הסתה חמורה ותוכן גרפי קשה.
גם כאשר לוקחים בחשבון את הקולות הבולטים שנעמדו לצידנו, מנהיגים, אנשי תרבות, שחקנים וכו', עדיין הקהל הישראלי, תומכיו ואלו המוכנים לצאת למערכה ברשתות החברתיות, נמצאים בנחיתות מספרית. העולם הערבי והפרו פלשתיני לעומת זאת, יחד עם החוגים הפרוגרסיביים הקיצוניים במערב, נוכחים בכמויות גבוהות בהרבה.
ולנוכחות הזו ישנו משקל מכריע על עיצוב דעת הקהל העולמית וקביעת הנרטיב.
מאות ואלפי משפיענים, תגובות, פוסטים, סרטונים – אלו מקורות המידע שאליהם פונים כיום צעירי העולם. הם רואים בית חולים מופצץ בעזה וטענות נגד ישראל ולפתע, האמת והעובדות משנות קצת פחות.
כתבה טלוויזיונית של כאן 11- הנהלות פייסבוק, גוגל, טיקטוק וטוויטר במוקד סדרת תחקירים חדשה, בהובלת גיא רולניק, עוסקת בהשפעה של חברות ענק, מונופולים ומיליארדרים על ישראל והעולם.
העיתונאי גיא רולניק חושף עדויות של מנהלים ועובדים ישראלים בכירים מתוך הרשתות החברתיות, על המודל העסקי שלהן ותוצאותיו שניכרות לאחר ה-7 באוקטובר ופוגעות בכול אחת ואחד מאיתנו.
דו"ח רולניק מביא עדויות פנימיות של מנהלים ישראלים בחברות הבינלאומיות שמתארים כיצד הן הפכו למפלצות דיגיטל, והרשתות שהן מפעילות – לכלי נשק, השפעה ותעמולה של אויבי ישראל. התחקיר מציג את השימוש המאורגן והמתוכנן שעושים ברשתות אויבי ישראל, ובראשם חמאס ואירן.
מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר התנהלה בכמה חזיתות במקביל. החזית הדיגיטלית, המתוכננת והמאורגנת היטב, החלה הרבה לפני השבת השחורה, הגיעה לשיא ביום המתקפה עצמו, עם שימוש שעוד לא נראה כמותו ברשתות החברתיות, והציתה גל אנטישמיות עולמי שהולך ומתעצם. התחקיר מציג כיצד המודלים העסקיים של ענקיות הטכנולוגיה מבוססים על יצירת התמכרות, תוך גרימה של קיטוב, שנאה, ועידוד טרור דיגטלי, ואת היחסים האינטרסנטיים בין ההנהלות של הרשתות החברתיות עם פוליטיקאים ורגולטורים, יחסים שזורעים כאוס בכל חלקי החברה בארץ ובעולם במטרה להרוויח כסף ולצבור כוח.
צפו בכתבה
