אחרי 28 שנים, תיסגר בעוד כחודש ימים, תוכנת ICQ החלוצה הראשונה בישראל – אומת הסטארט-אפ העולמית. ארבעת מייסדי החברה רק רצו לשחק פינג פונג ביחד במרתף של דירה ובתוך שנתיים הגיעו לפסגת ההייטק העולמי. אגב מדובר ברשת החברתית הראשונה בעולם (לפני פייסבוק) מה שקיבל את השם – ה"מסנג'ר".
מארק צוקרברג קיבל את התהילה (וגם את הכסף) כמי שיזם את הרשת החברתית הראשונה בעולם, אך מי שמעורה בעולם הטכנולוגי יודע כי הרשת החברתית הראשונה באמת הומצאה בישראל בשנת -1996. קראו לה ICQ. שהפך גם לאקזיט הישראלי הראשון.
ICQ, תוכנת המסרים שפותחה בחברת מיראביליס נמכרה אז ב1998 (שנתיים לאחר הקמתה) לענקית האמריקאית AOL ב-407 מיליון דולר. סכום אגדי בזמנו שהצית את הדמיון של צעירים רבים בישראל והפך את החנונים מ – OUT – ל IN.
יאיר גולדפינגר, אריק ורדי, ספי ויגיסר ואמנון עמיר הפכו למיליונרים ולמפורסמים – תמונותיהם עם השיער הארוך, המשקפיים וחולצות הטי המוזרות הציפו את כותרות העיתונים בישראל (היו רק עיתונים).
בשנות העשרים לחייהם, כל אחד מהם, היה שווה לפתע יותר מ-100 מיליון דולר במזומן.
אגב, שנתיים לאחר מכן מיראביליס יכלה להימכר גם במיליארד דולר וגם בארבעה מיליארד.
בהשראת אותה החבורה, נוצרה הסדרה המצליחה "מסודרים" (בכיכובם של אסי כהן, אסף הראל, ערן זרחוביץ'ומאור כהן) ששודרה בשידורי "קשת" בערוץ 2 ב-2007. ההצלחה לה זכתה הסדרה בעונה הראשונה הובילה לחידושה לעונה שנייה בת 11 פרקים שעלתה ב-2009. בינואר 2016 הסדרה נמכרה לערוץ 4 הבריטי.
במהלך הסדרה מצליחים הארבעה להגשים את הפנטזיות החומריות שלהם, מבחירות נדל"ן וקניית מכוניות יוקרה, ועד תענוגות האלפיון העליון, אך עדיין נאבקים בדרכם אל האושר בחיים.
בחזרה לסיפור האמיתי – כשהחבורה החלה להיפגש במרתף ביתו של אמנון עמיר אי שם ב-96' היו להם כמובן חלומות, אבל לא פרועים כפי שהתבררה המציאות בהמשך. המפגשים הראשונים בכלל לא היו סיעורי מוחות מתוחכמים. הם פשוט שיחקו פינג פונג בשולחן הגדול במרתף המרווח. כל אחד מהם עבד בחברה אחרת, אך עם הזמן הרביעייה החלה להשתעשע ברעיון של פיתוח משותף.
הרעיון המקורי של הצעירים היה – לחבר את הביפרים לאינטרנט. מה זה ביפר? זה היה מכשיר טרום הטלפונים הסלולריים, למי שרצה להיות מחובר מחוץ לבית. הביפר איפשר שיגור הודעות קצרות שלוו בצפצוף ("ביפ") שלרוב דרשו התקשורת למוקד בו הושארה עבור המנוי הודעה. הרעיון של חבורת מיראביליס היה לפתח פתרון שיאפשר לשלוח את ההודעה מרשת האינטרנט ישירות לביפר של המנוי מבלי לעבור במוקד השירות. שם המוצר המיועד היה מט-א-וור.
תוך כדי פיתוח, הם היו צריכים שכל השותפים יהיו מחוברים לאינטרנט בו זמנית ( באותן שנים לא היה וויי פיי וחיבור לאינטרנט היה פעולה מורכבת ואיטית מאוד. כמה איטית? בין הודעה להודה יכולת לצאת לפרסומות).
בשלב מסוים, נמאס להתקשר בכל פעם לכל השותפים כדי להגיד "תתחבר לאינטרנט עכשיו" וכך נולדה התוכנה הראשונה בעולם למסרים מיידיים שהניחה את היסודות הראשונים של מה שיתפתח עם השנים לרשתות חברתיות.
הרביעייה החליטה לפתח כלי שיאפשר לכל אחד מהם לדעת מתי האחרים מחוברים לרשת ובהמשך הגיעה כמובן גם המחשבה על לשלוח מאחד לשני הודעות. הביפר עבר לאינטרנט והפך להרבה יותר חכם. "יכולנו באותה מידה ללכת על רעיון אחר, בכלל לא היה לנו זמן לחשוב על כמה גדול זה יהיה. זו הייתה יד המקרה שבאה בצד הדרך", יעידו בהמשך מייסדי מיראביליס, "היינו בתוך 24 שעות של עשייה".
מרגע ההבנה שיש להם משהו ביד, ננעלו החבורה במרתף ל-18 חודשים קדחתניים של פיתוח שבסיומם נולדה ICQ.
את ההבנה שיש להם משהו חזק מאוד ביד, צריך לזקוף לזכותו של יוסי ורדי, אביו של השותף, אריק ורדי, ואחד הדמויות המובילות והמרתקות של עולם הטכנולוגיה הישראלי והעולמי בכלל – מי שהוכתר מאז כ"סנדק של ההייטק הישראלי" כמו גם "גורו הסטארט-אפים העולמי".
יוסי ורדי שהיה בעל ניסיון רב בתחום הטכנולוגיה ובעל קשרים בעולם כבר אז, הוא זה למעשה שהבין את הפוטנציאל ואפשר לצעירים להתחבר לחברת הענק AOL, שהייתה אז מלכת עולם התקשורת והאינטרנט של העולם.
ICQ שהציעה לראשונה חיבור ישיר ומיידי בין משתמשי הקצה באינטרנט, לא הייתה מסובכת במיוחד לפיתוח, אך מצד שני נזקקה למשאבים רבים ככל שהתפתחה בעיקר כדי לעמוד בעלויות של שרתים עמידים ויציבים שלא יקרסו תחת עומס המשתמשים להם קיוו המייסדים. החבר'ה של מיראביליס היו זקוקים לגב כלכלי חזק שידחוף אותם ומהר, לפני שהמתחרים יגיעו לשוק עם הפתרון שלהם.
כל הענקיות בתחום התקשורת היו אז במרוץ אחר המשתמשים חדשים. המספרים הפוטנציאלים שהציג להם יוסי ורדי, הציתו את דמיונם של אנשי AOL והמשא ומתן החל. "הילדים" נשארו בארץ וורדי האבא נסע לארה"ב כדי לקבל את המחיר הטוב ביותר עבור הסטארט-אפ האינטרנטי הראשון בישראל.
הגדולה של ICQ הייתה בכך שהיא הפיצה את עצמה מפה לאוזן. משתמשים, שבשלב הראשון רבים מהם כמובן היו בישראל, פשוט שלחו לחברים הזמנה להתקנה כדי לתקשר עימם. כך, כבר בעת המכירה וללא מאמצי שיווק מיוחדים וללא פרסום, היו לתוכנה 850 אלף משתמשים. עבור ציבור נרחב לפתע היה ערוץ שימוש אמיתי וחיוני באינטרנט. אז עוד לא היו קיימים אתרים רבים והרשת עצמה שימשה בעיקר את הקהילה המדעית והעסקית.
לאחר המכירה ל-AOL, מה שקיבל את השם המוכר מאז ה"מסנג'ר" , עמד בכל הציפיות עם קרוב למיליון התקנות בחודש ב-98' עד שהגיע ל-100 מיליון משתמשים רשומים בשיא הפריחה ב-2001.
בתחילת שנות האלפיים נכנסו הטלפונים החכמים לתמונה, ICQ לא הצליח להתאים את עצמה לשוק, ובמקביל לשינויים בהנהלה, תוספת פרסומות ופיצ'רים נוספים לשירות, הוא החל לאבד פופולריות שלו. שירותי מסרים מיידים פשוטים או מעודכנים יותר החליפו אותו: המיקרוסופט מסנג'ר, גוגל צ'אט ובשנים מאוחרות יותר – וואטסאפ, טלגרם ושירות ההודעות המיידיות של פייסבוק.
ב-2010 מיראביליס (ו-ICQ בתוכה) נמכרו לחברת DST הרוסית, בעסקה בשווי של כ-190 מיליון דולר — חצי מהסכום שבו רכשה אותה AOL עשור בלבד קודם לכן. הניסיון לדחוף את ICQ כשירות מקומי ומותאם אישית למשתמשים דוברי הרוסית לא צלח, וכמות המשתמשים דעכה אט אט. בשנת 2022 היו ב-ICQ כ-11 מיליון משתמשים חודשיים. רק כדי להשוות, לוואטסאפ כבר היו יותר משני מיליארד משתמשים בחודש.
בשורה התחתונה, איש לא השתמש בICQ כבר שנים. אך האפליקציה האהובה תופסת מקום גדול בנוסטלגיית הרשת הישראלית. היא תמיד תיזכר כחלק מהותי מפיתוח התקשורת הבין אישית באינטרנט, ואת המספרים האישיים שלנו כנראה כבר לא נצליח לשכוח לעולם. 54514267, מתנתקת.
המייסדים פנו מאז כל אחד לדרכו. ויגיסר וגולדפינגר עברו לתחום הנדל"ן. כל החבורה נמנעת באדיקות מחשיפה פרט ליוסי ורדי שמאז הוא הגורו של עולם הסטארט אפים בישראל. הוא השקיע ביותר מ-50 חברות סטארטאפ, ורבות מהן נמכרו או הונפקו — מה שהעניק לו את הכינוי "אבי האקזיטים של ההייטק הישראלי".
אחרי כמעט שלושה עשורים, פורסמה באתר ICQ ההודעה כי "ICQ תפסיק לפעול החל מה-26 ביוני". משתמשים מתבקשים לעבור לפלטפורמות המסרים של VK, החברה הרוסית שרכשה את ICQ מ-AOL בשנת 2010.
