בעולם הערבי ובמערב מאשימים את ישראל באפרטהייד, כלומר, באפליה ממוסדת של מיעוטים, בדומה למשטר שהתקיים בעבר בדרום-אפריקה. בואו נראה למה זה בדיוק להפך, הכיצד מעמדם של ערביי ישראל טוב יותר מאשר בכל מדינה אחרת ועל מי האחריות בגדה ובעזה?
מה היה משטר אפרטהייד ?
משטר האפרטהייד ייצג מדיניות רשמית של אפליה גזעית.
ללא-לבנים היה אסור על-פי חוק להתגורר בשכונות של לבנים, להיבחר לפרלמנט, בוטלה האזרחות הדרום-אפריקנית של השחורים, ממשלת האפרטהייד העבירה בכוח אוכלוסיות שלמות של שחורים מן הערים הגדולות אל הבנטוסטנים, גירשה אוכלוסיות והרסה שכונות.
שלטון האפרטהייד הפריד באופן מוחלט בין הלבנים לבין הלא-לבנים בבתי-ספר, בתחבורה ציבורית, בבתי-חולים, בבתי-קולנוע, בחופי הים, ובשאר המקומות הציבוריים.
לשחורים היה אסור לרכוש אדמה או בתים בשכונות הלבנות, והחוק אסר על נישואים בין קבוצות אתניות. אפילו קיום יחסי-מין עם אדם מקבוצה אתנית אחרת הוגדר כעבירה פלילית.
מה קורה בישראל?
ערביי ישראל:
במדינת ישראל חיים האזרחים הערבים כאזרחים שווי זכויות לכל דבר. הם נבחרים לכנסת, מקימים מפלגות, מכהנים כשופטים (אפילו בבית המשפט העליון), הם רופאים בבתי החולים, אנשי עסקים, סטודנטים בכל האונברסיטאות בישראל, שדרנים ועורכים בכל ערוצי התקשורת הממלכתיים והעצמאיים, הם כוכבים בעולם הבידור, פעילים במסחר וכך בכל תחומי החייםכל אחד כפי יכולתו וכישוריו הוא.
עובדתית, הישגיהם של ערביי ישראל, גבוהים הרבה יותר מההישגים הממוצעים של מקביליהם בארצות ערב ואפילו בעולם המערבי.
יש לציין כי התושבים הערביים, מעצם היותם מיעוט, מופלים לטובה בכמה תחומים – העדפה מתקנת לקבלה לאקדמיה (במסגרת תוכנית "ראויים לקידום", ובלימודי רפואה בפרט), כמו גם העדפה מתקנת בנציבות שירות המדינה ואף נהנים מפטור מחובת גיוס לצה"ל (מה שמעניק להם יתרון על פני מקביליהם היהודים). אגב, לא מעט ערבים ישראלים בוחרים לשרת בצבא כלוחמים (בעיקר הבדואים והדרוזים באחוזים גבוהים מאוד).
לשאלת הגדה המערבית ורצועת עזה –
תושבי הגדה ורצועת עזה, הם לא חלק מישראל הריבונית. הגדה והרצועה נשלטות בידי הרשות הפלסטינית והחמאס.
מאז 1995, האוכלוסייה הערבית ביו"ש חיה תחת ריבונותה של ממשלה פלסטינית עצמאית. הרשות הפלסטינית היא למעשה מדינה עם ריבונות חלקית. יש לפלסטיני ממשלה, מערכת משפט, נציגויות בכל העולם, ואפילו אזרחות פלסטינית.
הרשויות הישראליות הותירו בידיהן את השליטה הבלעדית ב-60 אחוזים מהגדה המערבית, כמו גם במזרח ירושלים
הרשות הפלסטינית ורשויות חמאס ממלאות תפקידים ממשלתיים מקומיים וככאלה הן מחויבות על-פי משפט זכויות האדם הבינלאומי לכבד זכויות אזרחיות, פוליטיות ואחרות.
אולם ארגון Human Rights Watch תיעד בהרחבה את כישלונן בכיבוד זכויות אלה במשך שנים, לרבות מעצרים שרירותיים שיטתיים, ועינויים שיטתיים של מבקרים ומתנגדים.
אפרטהייד פלסטיני
יש שיטענו כי יש סוג של אפרטהייד ביהודה ושומרון – אבל הוא אפרטהייד של הרשות הפלסטינית כלפי נוצרים ויהודים. בית-לחם מתרוקנת מאוכלוסייתה הנוצרית, הסובלת מאפליה חריפה.
ליהודי אסור לרכוש אדמה מערבי, ודינו של ערבי שימכור אדמה ליהודי הוא מוות.
ברמאללה החוק אומנם לא אוסר על יהודי להיכנס לבית-קולנוע, אבל מעשית הוא מסתכן בחייו אם כך יעשה
אפרטהייד במזרח התיכון:
סקירה של המזרח-התיכון מעלה תמונה הפוכה לגמרי: מיעוטים דתיים ואתניים נאנקים תחת משטרי אפליה ואלימות על-פני כל המזרח-התיכון כמעט, להוציא מקום בולט אחד: ישראל.
מדיניות האפרטהייד של מדינות ערב גרמה להגירה של כשני מיליון נוצרים מן המזרח-התיכון בעשרים השנים האחרונות.
במצרים, הקופטים סובלים מאפליה ורדיפה. יהודים ונוצרים לא יכולים לקבל אזרחות בסעודיה.
בירדן אסור ליהודים לרכוש אדמה.
בסעודיה ישנו אפרטהייד גם כלפי נשים; אסור להן לנהוג ולהצביע בבחירות מוניציפאליות.
כל מדינות ערב, ממרוקו ועד עיראק, הן למעשה מדינות שנוקטות באופן רשמי במדיניות של אפליה כלפי המיעוטים הלא-מוסלמים.
בסודן, למשל, יש אפרטהייד נגד השחורים והנוצרים. רצח העם בחבל דרפור היה דוגמה קיצונית ואכזרית של טיהור אתני ושל אפרטהייד.
מאז 1983, יותר משני מיליון סודנים שחורים גורשו ונרצחו על-ידי הממשלה הערבית של סודן .
סוריה, עיראק ואיראן נוקטות במדיניות אפרטהייד נגד העם הכורדי. ב-1962 ביטלה ממשלת סוריה את אזרחותם של מאות אלפי כורדים, וב-2008 גירשה את הכורדים ממה שהיא מכנה "הרצועה הערבית" של סוריה. באותה שנה שללה הממשלה מהכורדים גם את הזכות לרכוש אדמות .
הכורדים סובלים מאפליה דומה באיראן, שלא לדבר על עיראק. ב-1988, סדאם חוסיין השמיד כ-5,000 כורדים עם נשק כימי .
אם יש דבר אחד שאי אפשר להתווכח איתו, הן העובדות והמציאות שנמצאת גם בימים אלו, לנגד עיננו.
