בסין מפיצים תיאוריות קשר של ישראל נגד העולם ומצדיקים את הטרור נגדנו, ביפן, שבתחילת המלחמה תושביה שרו בעברית ברחובות ונופפו בדגלי ישראל, התרחש שינוי של 180 מעלות – תופסים את ישראל כמדינה שמערערת את השלום העולמי ויש לפתע יפנים שהולכים עם כאפיות. בדרום–קוריאה נשמעים קולות עוינים לישראל המזכירים את אלו שבאיראן – "אתם מנסים לרצוח תנועת התנגדות". ינוק חד בממדי האנטישמיות באסיה בכלל מול ה – אין הסברה של ישראל.
אם חשבנו שהחטופה הישראלית /סינית, נעה ארגמני תעורר אמפטיה בסין, אז גם היא לא – להפך. גולשים רבים טענו שישראל עושה מניפולציות כדי לגרור את סין למלחמה, בעוד אחרים מיהרו להעלות תמונות של ארגמני מחשבון האינסטגרם שלה בתוספת הכיתוב: "חיילת נאצית". בתוך שעות הוצפו הרשת והחשבונות של השגרירות ושלוש הקונסוליות בסין בכמות תגובות שאותה כינתה השגרירה אירית בן אבא כ"צונאמי". אם לחשבונות השגרירות יש בדרך כלל 3 מיליון חשיפות, הכמות עלתה ל-30 ואפילו 40 מיליון.
רוב הסינים מעולם לא נתקלו ביהודי, ועדיין יש שנאת יהודים טהורה. סינים מלומדים שרואים ביהודים איום קיומי. זו תופעה בצמיחה, בעיקר עכשיו כשיש האטה כלכלית.
המדיניות הסינית הרשמית לא כינתה את חמאס "ארגון טרור" ולא גינתה את הטבח, אך הטוקבקיסטים הסינים לקחו את זה צעד קדימה: הם תמכו בטבח והצדיקו אותו, והביעו תקווה שחמאס ימשיך עד לחיסולה של ישראל. רבים העלו רפרנסים לשואה, היטלר וצלבי קרס, עד שאפילו השגרירות הגרמנית בסין הגיבה בזעם.
למשטר הסיני יש מערכת צנזורה וטכנולוגיה לנטר, לצנזר ולסגור את כל מה שלא מתאים לו. בסין מסירים באופן מידי חשבונות עם מיליוני עוקבים. אבל את הביקורת הארסית כלפי ישראל הם משאירים. זו הסכמה בשתיקה שמובילה לכך שמשפיענים, אקדמאים והתקשורת מבינים שזה הקו של המפלגה וצריך להתיישר איתו.
ב-10 באוקטובר הערוץ – '"צ'יינה סנטרל טלוויז'ן"', העלו שאלה – איך היהודים הם שלושה אחוזים מאוכלוסיית ארצות-הברית אבל שולטים ב-70 אחוז מהכלכלה שלה?
בזו אחר זו, תיאוריות קשר אנטישמיות הופיעו ברשתות, אבל גם ברשתות הטלוויזיה של המפלגה, בעיתונים ובמאמרים של אקדמאים. מנועי חיפוש כמו עליבאבא מחקו את ישראל מהטופוגרפיה שלהם, ומגיבים באתר "ביליבילי" הורידו את הדירוג של רשימת שינדלר מ-9.7 ל-4.3.
הקרנת הסרט הישראלי "העיר הזאת" בתחרות הראשית של פסטיבל הקולנוע בבייג'ינג בוטלה בהתראה של פחות מיממה, וגורמים מדיניים טענו כי מדובר בהחלטה הנובעת מהיחסים המתוחים בין המדינות. בעלה של דיפלומטית ישראלית בסין אף נדקר, אבל המניע למעשה עדיין אינו ברור, וכוחות הביטחון הסיניים הטילו איפול על החקירה.
פרופ' יורם עברון, חוקר סין מאוניברסיטת חיפה מנסה להסביר –
"סין מזדהה עם הדרום הגלובלי, וישראל נתפסת כחלק מהמערב האימפריאליסטי, שלוחה של האויב האמריקאי. הם לגמרי בצד הערבי ותמיד דגלו בסיום הסכסוך, בשתי מדינות ובמזרח ירושלים כבירת פלסטין. יש מתח בין ארצות-הברית וסין, וארצות-הברית גם הורתה לישראל להצר את הקשרים העסקיים עם סין בשמונה השנים האחרונות, אז ישראל היא פיון קטן בקרב שבין סין ורוסיה לארצות-הברית. הסינים גם משתמשים בפלסטינים כדי להדוף את הביקורת המערבית כלפיהם על היחס שלהם כלפי המיעוט המוסלמי בסין. הם מצביעים על הצביעות של אמריקה שכביכול דואגת למוסלמים בסין אבל נותנת לבעלת הברית שלה לבצע רצח עם, לדבריהם, בפלסטינים".
טוביה גרינג, חוקר במרכז למדיניות ישראל- סין במכון למחקר ביטחון לאומי מספר:
"יש מגה-פלטפורמות שבהן יש גידול משמעותי באנטישמיות מאז 7 באוקטובר. תיאור של יהודים כנאצים, כמפיצי מחלות, אחראים לטבח עם, אחראים למלחמת העולם השלישית שעושים הון ממכירת חיסונים וכלי נשק, וביטויים כמו 'חבל שלא גמרו איתכם את העבודה בשואה.
מה קורה ביפן?
ביפן, שבתחילת המלחמה תושביה שרו בעברית ברחובות ונופפו בדגלי ישראל, התרחש שינוי של 180 מעלות. אמנם יפן מגנה את חמאס וקוראת לשחרור החטופים (סין נמנעת מכך, ומכנה אותם "עצורים"), אבל מאז המלחמה קיים סנטימנט אנטי-ישראלי שמתעצם.
פרופ' רותם קובנר, היסטוריון שעוסק בחקר יפן בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה ומתגורר בה 10 שנים, אומר:
"היפנים מודעים ליהדות רק 150 שנה, יש הרבה הערצה ליהודים, אבל גם חשש שקשר כזה יכול להשפיע על גורלה של יפן ולסבך אותה. אין קהילה רחבה של יהודים פה ובקוריאה, ובכל זאת יש דעות קיצוניות כלפי יהודים. זו תופעה ביזארית".
"היפנים זוכרים ומזכירים עד היום את העזרה שהגיש להם הבנקאי היהודי יעקב שיף במלחמה נגד רוסיה ב-1904-1905, אבל זה גם נתן גב לתיאוריה של השליטה הכלכלית, וכשאתה אומר פה שאתה יהודי, הם מצביעים על הראש כסימן לזה שאתה חכם. אבל רוב רובו של הציבור היפני הוא פרו-פלסטיני ואנטי-ישראלי מאז 1967.
מאז המלחמה יש מאות הפגנות תמיכה בפלסטין, הטלת ספק בזכות קיומה של ישראל, מאמרים קשים בעיתונות, איורים אנטישמיים שבהם היטלר מחייך מול האירועים בעזה, או קריקטורה ביום ציון 75 שנה לליל הבדולח שטוענת שישראל עושה מה שעשו אז ליהודים.
ישראל נתפסת כמדינה שמסכנת את שלום העולם, בתחתית מתחת לאיראן ובקו אחד עם סין וצפון-קוריאה. אין אמנם סכנה לפגיעה גופנית או ברכוש, אבל תיירים יפנים לא מבקרים כמעט בישראל, יש כבר קריאה לחרם על מכירת מוצרים לישראל, ולחץ הציבור גרם לחברה יפנית לבטל מזכר הבנות עם אלביט".
לכך אפשר להוסיף את מה שקרה לג'ודוקא הישראלים שגיא מוקי ופיטר פלצ'יק בסוף מארס, כשהגיעו למחנה אימונים בטוקיו. השניים נקלעו להפגנה אנטי-ישראלית, התווכחו עם המפגינים וחליפת הג'ודו של מוקי – שעליה התנוסס דגל ישראל – נלקחה ממנו.
מדי שבוע מתאסף ארגון בשם "הירושימה-עזה", כדי להפגין ולהניף שלט "לשחרר את עזה" על גשר שמהווה את נקודת האפס של נפילת פצצת האטום בעיר.
ד"ר רחלי ברץ, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית, אומרת –
"עד המלחמה היינו מקבלים דיווחים על מספר חד-ספרתי של אירועים אנטישמיים בשנה באסיה, עכשיו יש דיווחים על עשרות תקריות מאז המלחמה. זה שינוי במגמה, ואנחנו חייבים לשים לב אליו. הסיבה המרכזית לעלייה גם ביפן וגם בדרום-קוריאה היא סטודנטים שלמדו ולומדים במערב ומביאים איתם את המאבק הפרו-פלסטיני כמשהו "קול', להיות כמו המערביים".
ד"ר ברץ מזהירה: "אם לא נעשה הסברה זה יידרדר וייכנסו לשם הכוחות של הצד השני. ליפן תמיד הייתה דעה חיובית על ישראל, בעיקר אחרי העזרה שלנו באסון הכור הגרעיני בפוקושימה, ואז קרה משהו מאוד דרמטי עם העלייה בגילויי האנטישמיות, וזו לא רק המלחמה. יש גורמים חיצוניים שמשפיעים. זה לא ממסדי, אבל מוכרים סיכות 'לעצור את רצח העם בעזה' באינטרנט, יש ספרים מאוד אנטישמיים, כתבות בעיתונים, חוקרים שמפרסמים מאמרים. זה מספר נמוך ביחס למה שקורה במערב, אבל חייב להדליק לנו עשרות נורות אדומות. יש יפנים שפתאום הולכים עם כאפיות. זה לא שהם מפגינים, שזה לגיטימי, אלא שהם שוללים את קיומה של ישראל, שזו כבר אנטישמיות. הם מייבאים נרטיב מהמערב ומטיקטוק, והכל מבוסס על בורות.
אנחנו חייבים להבין שיש היום שדות קרב בלבנון, בעזה ובטיקטוק, ובאחרון אנחנו מפסידים. הבת שלי היא הדילרית הכי טובה שלי. היא מביאה לי חומרים מדהימים מטיקטוק. אנשים שמעריצים את היטלר ובן לאדן, שבכלל לא יודעים מה קרה בשואה או ב-7 באוקטובר, שלא יודעים איפה זה ישראל על המפה. הם רק רוצים להצטרף למאבק הסטודנטים הגלובלי נגד הלבן, האימפריאליסטי והמדכא, וישראל היא כזו בעיניהם".
רק הסברה תסייע לישראל:
סקר שערכה לאחרונה הליגה נגד השמצה לגבי רגשות אנטישמיים בשלוש המדינות הללו העלה את הנתונים הבאים: 20 אחוז מתושבי יפן מחזיקים בדעות אנטישמיות, לעומת 23 אחוז מתושבי סין, ו-53 אחוז מהקוריאנים, אחוז דומה לזה של אזרחי איראן.
יורי גנקין, מנכ"ל "אול-אין דיגיטל", עומד בראש משרד פרסום המתמחה בקמפיינים מסחריים וציבוריים ברחבי העולם. הצוות שלו ניהל את פעילות ההסברה של הקמפיינים של ישראל בעולם מאז פרוץ המלחמה, בתחילה בהתנדבות, והחל מדצמבר עבור מענק מספר:
"ישבנו על מאגר חומרים מטורף ופתחנו בקמפיינים דיגיטליים בתשלום. כשהתכנים כוונו לקהל רלוונטי אוהד ישראל, קהילות יהודיות ואוונגליסטים, לקהל שהיה על הגדר ולקהל של מקבלי החלטות.
בסין יש שלושה סוגים של קהלי יעד רלוונטיים: פוליטיקאים ומקבלי החלטות, אנשי עסקים מובילים, ומובילי דעת קהל ומשפיענים סינים שפועלים בתוך סין ומחוצה לה. כל אחד מהקהלים האלה צריך לראות את המכנה והאינטרס המשותף בין המדינות כדי שנוכל להגיע אליו.
ביפן ובדרום-קוריאה לא הייתי נוגע בתכנים הסברתיים פרופר של להסביר את המצב ומי נגד מי, אלא מריץ תכנים על התרומה של יהדות לעולם. אחר כך מדברים על מורשת עמוקה ורבת-שורשים, על 'כבוד' ועל המכנה המשותף ההיסטורי-תרבותי. ואז מגיעים ל-7.10 ומתייגים אותו כמעשה הטרור הרצחני ביותר מאז השואה.
ישראל לא נמצאת בעמדה שמאפשרת לה להפגין שאננות ביחס לאנטישמיות שגואה באף מרחב בעולם. אחת הבעיות והרעות החולות של ההסברה הישראלית לאורך השנים נעוצה בדיוק בכך שההסברה מהצד שלנו נעשית בפיקים ולא על בסיס יומיומי – ורואים את זה עוד יותר בהשוואה להסברה היומיומית שנעשית בכל רחבי העולם על ידי גופים אנטישמיים ואנטי-ישראליים עתירי ממון. צריך לזכור שלא לעולם חוסן. ארצות-הברית היא כיום בעלת הברית הגדולה והקרובה ביותר של ישראל, אך בטווח של כעשור מעכשיו אסור לנו להניח באופן חד-משמעי שהיא תמשיך לעמוד לצידנו, כי דעת הקהל בה משתנה. ישראל צריכה לשקול כבר עכשיו חבירה לבריתות אסטרטגיות חדשות באזורים שבהם אנו פחות פעילים כיום – ואסיה לחלוטין עונה על ההגדרה הזו".
"יש צורך במאמץ מרוכז של יצירה והפצה של תכנים שיכול להימשך גם שלוש שנים. אם אתה עובד נכון, אפשר להגיע גם לכמיליון אנשים בתקציב של כמה אלפי דולרים בחודש בחשיפה אפקטיבית. משם תעשה את המכפלות. מדינת ישראל יכולה לעמוד בזה".
אם אתם אוהבי ישראל, כנסו כאן והרשמו לאתר ישראל נט
