למרות שנראה בברור כי הרחוב באירופה נגד ישראל, אחרי הטבח של ה7 באוקטובר, חוששים באירופה יותר מתמיד שמה שקרה בישראל, יכול לקרות גם להם. האונס, כריתת האיברים ועריפת ראשים, גרם לאירופים להרגיש יותר מתמיד שהם חיים בשתי ציוויליזציות שונות שלא ניתן לגשר עליהן. ההתנהגות של מי שפלשו לישראל בשמחת תורה היא מעבר לטרור, הם ראו בה התנהלות ברברית ולא אנושית.
האירופים לא ציפו שבמאה ה-21 הם יצטרכו להתמודד מחדש עם השאלה אם מותר לאנוס נשים ולערוף ראשים בשם 'מאבק על עצמאות'. ההבנה שרבים באיסלאם הקיצוני ובשמאל הקיצוני ביבשת לא הזדעזעו מהטבח ולא גינו אותו, גרם לרבים לפחד ולהבין שיש פה פער תרבויות שלא ניתן לגישור. ומכאן גם עלתה השאלה: האם אותם אנשים, שלא מזדעזעים מאונס נשים ישראליות ורצח חסר הבחנה – לא יזדעזעו גם מאונס ורצח של אזרחיות ואזרחים אירופים?
המוסלמים באירופה:
במערב אירופה חיים כיום עשרות מיליוני מוסלמים (אין נתונים מדויקים בגלל הקושי למנות אוכלוסיות מהגרים ומתוך עניין פוליטי), רובם הגיעו לאירופה מהגירה מאסיבית מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה. שיעור הילודה הגבוה ביחס לאוכלוסייה המקומית, מעלה משמעותית את מספר ואת האחוזים שלהם באירופה משנה לשנה.
כך למשל, האוכלוסייה המוסלמית בבריטניה גדלה בשיעור גבוה פי 10 מכל מגזר אוכלוסין אחר בממלכה המאוחדת.
תחזיות שונות צופות שעד 2050 קרוב ל-20% מאוכלוסיית אירופה תהיה מורכבת ממוסלמים.
כבר היום בערים גדולות באירופה המספרים של מוסלמים הגרים בהם, נושק או שואף ל20%.
הבעיה של אירופה היא שאוכלוסיית המהגרים המוסלמית, לא השתלבה בתרבות האירופאית כפי שציפו וקיוו המנהיגים שקלטו אותם בארצותיהם.
למרות שהמגרים זכו לדיור, חינוך ותשתיות ממדינות הרווחה האירופיות, הרוב לא השכיל להתקדם ולהשתלב בחברה האירופאית, אלא בדיוק להפך – חלקם הגדול נשען כיום על שירותי הרווחה באותן המדינות ואפילו לא מצטיינת בכישורי השפה המקומיים, שיעור האבטלה בקרב המהגרים המוסלמים באירופה עומד על כ 30%.
באירופה היו משוכנעים שדור המהגרים הבא כבר ישתלב היטב והאמינו באינטגרציה, הם האמינו שההורים שברחו מארצותיהם הנכשלות, ירצו שילדיהם ישתלבו ויהיו אירופאים לכל דבר אולם לא כך – נושאים כמו חופש הביטוי, חירות הדת, רצח על רקע כבוד המשפחה, חוקי השריעה, קודי לבוש, זכויות הנשים ועוד רק העמיקו את הפער ואת הרצון של המוסלמים שלא להיטמע באוכלוסייה החילונית/ נוצרית.

נושאים כמו צניעות, תפקידן ומקומן של הנשים בחברה, השכלה, תעסוקה, חופש התנועה, נישואין בכפייה, קוד הלבוש ועוד עומדים בלב המחלוקת הוותיקה בין המוסלמים והמדינות החילוניות.
באירופה עדין גברים וצעירים מוסלמיים ממעמד סוציואקונומי נמוך מבצעים רצח על חילול כבוד המשפחה נגד נשים הנוטלות חלק בחיי הקהילה החילונית, או נוטלות חלק בתנועות פוליטיות ובחיי הציבור.
מנהיגי הדת המוסלמיים קוראים בריש גלי לריסון חופש הביטוי – שנתפס במערב כזכות בסיסית. אנשי רוח, ציבור ותרבות אירופאים המביעים ביקורת כלפי האסלאם סופגים חדשות לפרקים איומים על חייהם.
גם פיגועי הטרור האסלאמי באירופה נטלו חלק בעיצוב דעת הקהל האירופית שמסתמנת ימינה.
אחד הנושאים השרויים במחלוקת בבריטניה הוא שאלת החלתם של חוקי השריעה במדינה. השריעה היא קובץ בלתי מוגדר של חוקי דת האסלאם המבוססים על הקוראן. בבריטניה קיים מספר לא מוגדר של "מועצות שריעה" המכונות בטעות גם "בתי דין של השריעה".
אין להן חובת רישום ואין כל פיקוח על מעשיהן, מה שמגביר את החשדות נגדן. הימין הפוליטי באירופה ובבריטניה רואים בהתפשטות "מועצות השריעה" סכנה לתרבות החילונית. לטענתם מועצות השריעה יוצרות מערכת משפטית מקבילה למשפט הבריטי.
שכונות בפרברי הערים האירופאיות, שבהן יש ריכוז גבוה של בני מיעוטים מוסלמיים הפכו למוקדים של פשע ואלימות, חלקה על רקע פלילי וחלקה על רקע אידאולוגי (אסלאמיזם ובדלנות). בחלק מהערים, כגון במאלמו, הגיע המצב לכך ששירותים רשמיים של המדינה או העירייה כגון משטרה, אמבולנסים ודואר אינם נכנסים לשכונות הללו מחשש שיותקפו באלימות על ידי המהגרים המוסלמים. באזורים אלה אין זה נחשב לבטוח להסתובב לבד בשעות החשיכה.
לא ניתן להתעלם מכך שהמפגש בין עולם המושגים האסלאמיים, המושרש בספר הקוראן העומד כאנטי-תיזה מוחלטת לתרבות האירופאית החילונית (ובעיקר להיבטיה המיניים), מעלה איבה קשה בין שתי התרבויות השונות.
דבריו של אימאם בבלגיה יצרו תהודה ונרשמו אי שם במרתפי המוח של האירופאים :
"בעוד זמן לא רב אנחנו נעלה לשלטון במדינה זו. אלה המבקרים אותנו היום עוד יתחרטו. הם יצטרכו לשרת אותנו. היכונו, כי השעה קרובה".
דבריו של האימאם נאמרו על רקע התפיסה המוסלמית, לפיה העולם מחולק לחלקים: דאר אל-אסלאם (دار الإسلام) – בית האסלאם, האזור שכבר הוכפף לשלטון מוסלמי, ומתקיימים בו חוקי האסלאם, כמו ערב הסעודית וחלק מהמזרח התיכון, ודאר אל-חרב (دار الحرب) – מקום המלחמה, האזור שבו מתנהלת מלחמה. דאר אל-אמן (دار الامن) – הקמת מדינה לא-אסלאמית באזור של דאר אל-אסלאם מהווה בעיה קשה בהשקפת העולם המוסלמית, ויש מוסלמים הסבורים כי אי אפשר להשלים עם מצב כזה, אלא באופן זמני ומוגבל.
לאור כל אלו ולאור הגידול העצום של המוסלמים באירופה, יש שכבר מזהירים כי מדובר בתהליך ידוע מראש, שסופו התפוררות אירופה במתכונתה הנוכחית.
אנשי ימין באירופה פונים לציבור שלהם ואומרים:
"המצב נוצר כתוצאה של רפיסות אירופאית, שמתפרשת בעיני המהגרים כחולשה, כאילו קיבלו את אירופה לידיהם בחינם. הם לא משתלבים בחברה מרצון, לא מאילוץ, בשכונות שלמות מנציחות את התרבות שהביאו עמם, הם לא מעורים בשפה ובכלכלה ונשארים במובלעות שלהם – הם לא עברו מארצות ערב לאירופה, אלא רוצים להעביר את ארצות ערב לאירופה".
מחקרים שמפרסמים אנשי הימין באירופה, מזהירים מהמגמה שאליה צועדת היבשת – הילודה האירופית נמצאת בבלימה מתמשכת ונשים נמנעות מלהביא ילדים לעולם, בעוד שהמהגרים המוסלמים מכפילים את שיעורם. כך בצרפת כבר נולדים כל שנה יותר מוסלמים מאשר לא מוסלמים.
הבעיה הגדולה יותר היא, שאותם מהגרים מוסלמים, לא רוצים להיטמע בחברה, כפי שקיוו והאמינו מנהיגי אירופה שהם יעשו.
ד"ר צביקה ליבמן אומר כי – חלומם של מנהיגי אירופה ובראשם אנגלה מרקל ודייוויד קמרון, הוא לראות את הדור השני והשלישי למהגרים כאזרחים מן המניין, מתנפץ מול ההתבדלות המכוונת של ציבור המהגרים המוסלמי. "יש אלפי מסגדים בכל מדינה מארחת, במיוחד במדינות הליבה – גרמניה, צרפת ובריטניה. ההורים, גם אלו שנטמעו בחברה האירופית, מקפידים לשלוח את ילדיהם לחינוך מסורתי. המסגדים והמרכזים הקהילתיים דואגים לבידוד. הזיקה לארצות המוצא ולדת קיימת כל הזמן, יותר מוסלמית-גלובלית ופחות לארץ הולדתם. הם רואים את המגמות בארצות מוצאם – בטורקיה, במצרים, גם שם מדברים על האיסלאם כמשהו גלובלי".
איך זה קרה שהמנהיגים באירופה לא זיהו את התופעה?
אחרי מלחמת העולם השנייה אירופה נוהגת בזהירות רבה בכל הקשור לזכויות אדם וכבוד האדם וחירותו ובמקביל אירופה זקוקה לכוח אדם בעיקר לעובדי כפיים והמהגרים נותנים לכך מענה מידי.
כך גם מנהיגי אירופה החליטו להעניק מקלט למהגרים מוסלמיים, בעיקר לאחר התפרצויות של מאבקים ומלחמות
מאז, הלכה מערב אירופה והתפכחה, נקטה צעדים להגבלת ההגירה, אבל בקצב אטי. נראה כי ההשלכות של המלחמה בעזה היו בבחינת הקש ששבר את גב הגמל האירופי. כעת, השרטוט מחדש של מה מותר ומה אסור מתרחש במהירות, ואפילו קשה לעקוב אחרי שלל היוזמות.
"אירופה חותכת ימינה"
אירופה משנה את פניה בשנים האחרונות, הימין האירופי מתחזק, וזה לא בהכרח בגלל שכולם גזענים – אלא מהסיבה שרבים ביבשת מאמינים שתהליך השילוב של מהגרים, ובעיקר מהגרים מוסלמים, נכשל. לא מעט טוענים כי המיעוט המוסלמי הוא סכנה לחברה האירופית, לא מסוגל להתאקלם ומעמיד בסיכון את ביטחון הפרט, בעיקר בגלל פיגועי הטרור, שמזוהים עם מוסלמים.
הסקרים, שנערכו בכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי, צופים שמפלגות מהימין הקיצוני עשויות לזכות במקום הראשון בתשע מדינות, בהן אוסטריה, צרפת ופולין. מפלגות ימין עשויות לגרוף קולות רבים בתשע מדינות נוספות, בהן גרמניה, ספרד ושוודיה, באופן שעשוי להביא לראשונה לכינונה של קואליציית רוב ימנית שתורכב משמרנים, נוצרים דמוקרטיים וחברי פרלמנט ממפלגות הימין הקיצוני.
מפלגות ימין קיצוני באירופה קוראות להגביל את מספר הפליטים שנכנסים ליבשת, ואפילו לגרש את המהגרים הלא-חוקיים. אחת הפעולות המשמעותיות של האיחוד האירופי לאחרונה היא הענקת סכום של קרוב ל-8 מיליארד אירו לתמיכה במצרים, במטרה שזו תסייע להתמודד עם גלי ההגירה מצפון אפריקה, ובעיקר מלוב. בשבוע שעבר אישר הפרלמנט האירופי חקיקה חדשה בתחום ההגירה, ועוד לפני כן בשנת 2020 קידם האיחוד מדיניות למאבק בטרור, הנשענת בין היתר על הגברת האבטחה במרחב הציבורי ובתשתיות החשובות".
השינוי הגדול שחל בשוודיה:
שבדיה, למשל, שעד לפני כמה שנים הייתה המדינה שקיבלה הכי הרבה פליטים ומבקשי מקלט מהמזרח התיכון – ובפער גדול – הלכה והקצינה עד שבבחירות האחרונות הכניסה לממשלה את "השבדים הדמוקרטיים", מפלגה קיצונית בראשות ג'ימי אקסון שהפכה לשנייה בגודלה במדינה. מאז ה־7 באוקטובר הכריזה הממשלה על ביטול תשלומי רווחה נדיבים למהגרים מחוץ לאיחוד האירופי. לאחורנה קרא אקסון למנוע הקמת מסגדים חדשים בשבדיה, ואפילו להרוס קיימים. "הם המקור לאנטישמיות שאנחנו רואים ברחובות", אמר.
כתבה של אוהד חמו ואלעד שמחיוף על מאלמו, ששודרה לאחרונה בערוץ 12 בישראל הציגה ציטוטים קשים מקרב הגורמים הפלסטינים בעיר. בשוק במולוונגן (Möllevången) מרבית המוכרים והקונים הם ערבים מוסלמים, חלקם פלסטינים, והטקסטים שנשמעים שם קשים לעיכול. "יש לקופים ולחזירים יותר כבוד מהם, הם הרבה יותר טובים מיהודים", אמר אחד המבקרים בשוק. "אילו הייתי יכול, לא היה נשאר יהודי אחד על פני כדור הארץ. לא היה נשאר ישראלי אחד".
אדם אחר אמר במהלך הפגישה עם עיתונאים ישראלים כי "כל דבר ישראלי אנחנו רוצים לשחוט בסכין. הילדים שישראל הרגה בעזה, זה טבח במושגים עולמיים. חמאס שחט? אתם עם של שקר. כשאללה ברא אתכם הוא עשה את זה על שקר. אסור שיהיה לכם קיום בעולם".
גרמניה:
הקהילה הפלסטינית בברלין, היא ככל הנראה הגדולה ביותר באירופה, מזוהה בעיקר עם אוכלוסייה של פליטים מרצועת עזה ומכאן שמאז פרוץ המלחמה בעזה ב2023, הפך למשל רובע נויקלן שבדרום-מערב ברלין, שכונה שנחשבת כיום למעוז פלסטיני, לאזור מלחמה של ממש.
בשכונה זו מדווח על מעשי אלימות כלפי יהודים או ישראלים וגם כלפי כוחות המשטרה והביטחון המקומיים.
עד לאחרונה נחשבה שכונת נויקלן לשכונה בעלת אופי צעיר והיפסטרי, והיא משכה אליה סטודנטים רבים, גם ישראלים, אולם מאז תחילת המלחמה האווירה שם שונה לחלוטין.
בחודש דצמבר 2023 נעצרו כמה פעילי חמאס בגרמניה בחשד שתכננו פיגועים, וחשודים אחרים בטרור – רבים מהם מזוהים עם ארגוני הטרור הפלסטיני או עם דאעש – נעצרו באיטליה, בבוסניה, באוסטריה ובמדינות אחרות. המשטרה הפדרלית בגרמניה דיווחה על כ-4,000 מקרים של חשד לטרור או פשעי שנאה שהתרחשו בתקופה שבין אוקטובר לדצמבר 2023, ומבחינתם מדובר בעליית מדרגה של ממש. "7 באוקטובר בהחלט נתן רוח גבית לפעילי הטרור בגרמניה",
בגרמניה ניתן לזהות התחזקות של ממש למפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) שמאמצת קווים אנטי-איסלאמיים וחלק מחבריה אף הואשמו בתכנון מזימה לגירוש מוסלמים מהמדינה.
הממשלה הודיעה על כוונתה לגרש בכמויות גדולות מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו. הצעות לדרוש נאמנות לערכים גרמניים כדי לקבל אזרחות פורסמו בתקשורת, דרישות להכיר בזכות הקיום של ישראל גם כן, וקיצוצים בתשלומי רווחה למבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו בדרך. מדובר בממשלת שמאל, אבל גם "הירוקים" וגם הסוציאל־דמוקרטים השותפים לה מבינים, כי אם לא יאמצו עמדות קשוחות נגד הגירה – הם יחוו את מה שקרה בהולנד –
הולנד:
בחודש נובמבר ניצח חרט וילדרס, מועמד הימין הקיצוני בהולנד, בבחירות לפרלמנט. הפוליטיקאי השנוי במחלוקת, שבסקרים בחודש ספטמבר, חודשיים לפני הבחירות, זכה ל-9% בלבד – השיג לבסוף 24% והפך למנהיג המפלגה הגדולה ביותר במדינה. אומנם וילדרס לא הרכיב את הממשלה, אך הוא דוגמה לעלייה של מנהיגי ימין רבים ביבשת על רקע החשש מהתחזקות האסלאם.
צרפת:
בצרפת סקרים שונים צופים כי אשת הימין מרין לה פן תמונה בשנת 2027 לנשיאה.

בצרפת, טרם פורסמו נתונים המציגים את סיכום האירועים האנטישמיים לשנת 2023, אולם כבר כעת ניתן לומר כי ניכרת מגמת עלייה קיצונית במקרי האנטישמיות במדינה. כ-1762 אירועים אנטישמיים דווחו "רק" עד נובמבר 2023, ומהווים יותר מפי ארבעה מכל מקרי האלימות שדווחו בכל שנת 2022. על פי נתוני משרד התפוצות, מקור משמעותי לחלק מן האנטישמיות במדינה הינו בני הדור השני והשלישי להגירה ממדינות האסלאם, בשילוב אנטישמיות הנובעת מהקיטוב החברתי בין ימין לשמאל קיצוני.
מפלגת 'האיחוד הלאומי' הימנית-קיצונית בצרפת (RN) בראשות מארין לה-פן התחזקה באופן משמעותי בשנים האחרונות. לה-פן, שאביה היה אנטישמי מוצהר, מנסה בשנים האחרונות להתנער מדימוי זה. מאז ה-7 באוקטובר נצפתה לה-פן כשהיא צועדת בהפגנות פרו-ישראליות כשהיא קוראת לתמיכה בישראל במלחמתה נגד חמאס. אולם, יש לזכור, כי שאיפתה המרכזית של לה-פן היא להפוך לנשיאתה הבאה של צרפת.
איטליה:
באוקטובר 2022, הפכה ג'ורג'ה מלוני לראש ממשלת איטליה, ולה כידוע שורשים ניאו-פשיסטיים, דווקא משום שהיא שמה את סוגיית ההגירה במרכז.
אוסטריה:
לפי חלק מהסקרים, מי שצפוי להפוך לקנצלר הבא של אוסטריה הוא איש הימין הקיצוני מ"מפלגת החירות האוסטרית" (FPÖ).
בהונגריה:
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן נקלע לעימותים שונים עם גורמים באיחוד האירופי סביב נושא ההגירה. בשנת 2015 הקימה ממשלתו של אורבן גדר תיל לאורך גבול הונגריה עם סרביה כדי לצמצם את גל המהגרים והפליטים המבקשים להיכנס למדינה, בדרכם מהמזרח התיכון ואפריקה אל מדינות מערב אירופה. אורבן תיאר את בעיית ההגירה כ"בעיה גרמנית" והצטרף למנהיגים אחרים ממזרח אירופה בקריאות לקביעת מכסות חובה לקליטת מהגרים בקרב כלל מדינות האיחוד האירופי.
לקראת הבחירות בשנת 2018 הרבה אורבן להשתמש ברטוריקה נוצרית, בניסיון למצב עצמו כמגן הנצרות כנגד גל ההגירה המוסלמי. באפריל 2018 מפלגתו זכתה במספר הקולות הרב ביותר לאחר שהחוקים שחוקקו לצורך זה היטיבו עם המפלגה שלו.