בלו סטרייפס, הוא בית קפה ממש יפה, לא רחוק מהאוניברסיטאות ניו יורק וניו סקול. עד ה-7 באוקטובר הוא היה המקום המועדף על הסטודנטים באזור, אבל מאז שדגל ישראל הוצב בחלון הראווה של בית הקפה, הופצו ברשתות החברתיות ובאוניברסיטאות הסמוכות קריאות לחרם עליו. סטודנטים רבים נשמעו לחרם ונמנעים מלהגיע למקום. אתם כבר יודעים מה נכון לעשות
זו לא הפעם הראשונה שבית הקפה בלו סטרייפס שהוקם על ידי עודד ברנר ולנדוור, עולה על המוקד. במהלך המהומות שפרצו בעקבות רצח ג'ורג' פלויד, נפרץ בית הקפה ותכולתו נבזזה. המקום נסגר ובהמשך, ניהולו עבר לאלון קזדן, ואז פרצה המלחמה בעזה. קזדן הניף את דגל ישראל בחלון הראווה באופן כמעט הפגנתי מה שגרם לשונאי ישראל לצאת נגדו.
מדי פעם נכנסו מוחים לתוך בית הקפה ובמהרה, הוא נכנס לרשימת בתי הקפה והמסעדות הישראליות שמארגני המחאות נגד ישראל קוראים להחרימם ברשתות החברתיות. כעבור כחודשיים, הוחלט להוריד את הדגל מהחזית ובסופו של דבר – הוא נתלה על הקיר האחורי בבית הקפה. אבל החרם לא פסק.
בעלי בתי קפה ומסעדות ישראלים מנסים לשמור בדרך כלל על פרופיל נמוך, אבל מקומות רבים מוצאים את עצמם ברשימות השחורות במדיה החברתית, וכמטרות נוחות למחאה ולחרם.
גם המסעדות חומוס קיצ'ן וגאזאלה, למשל, הפכו למטרה מיידית עבור המוחים שלא רק החרימו אלא גם ריססו כתובות נאצה ופגעו פיזית במקום.
אליעד בן ארי, מתווך נדל"ן המסייע גם לישראלים ברילוקיישן, אומר כי הוא מקיים הרבה מפגישות העבודה שלו בבלו סטרייפס. "לפעמים אני בא לפה גם שלוש פעמים ביום".
למרינה קגן המתגוררת בסטייטן איילנד, מהנדסת במקצועה, במקור מרוסיה, היה ברור שהיא חייבת לעשות את הדרך מסטייטן איילנד אל בית הקפה, כדי להביע הזדהות. היא אומרת – "יש כל כך הרבה שנאה בתיכונים ובקולג'ים האמריקאים שחשבתי שיהיה נכון לבוא להביע תמיכה דווקא בעסקים הישראלים שבאזור האוניברסיטאות. יש לי משפחה באשדוד ואני מודאגת מאוד ממה שקורה סביב המלחמה והתפרצות האנטישמית בארצות הברית".
טד פנסקובסקי, מנהל חברת שרברבות מניו ג'רזי, מגיע הרבה לעיר והחליט לבוא לבית הקפה לאחר ששמע בקבוצה נגד אנטישמיות בפייסבוק כי יש חרם על בית הקפה. הוא אומר. "לא חשבתי שנגיע למצב כזה בארצות הברית. סבי וסבתי ניצולי שואה. האנטישמיות הגיע לארה"ב. לבוא לכאן זה המעט שאני יכול לעשות".