לאחרונה מתמקדת תשומת הלב הבינלאומית במניעת הידרדרות למערכה אזורית עקב המלחמה ברצועת עזה בין ישראל לחמאס והסיוע שאיראן ו"הציר" מעניקים לחמאס במסגרתה. על רקע זה, התקיימה האסיפה השנתית של מועצת הנגידים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ב-22-24 בנובמבר בוינה, שדנה בין היתר בדו"ח הסוכנות שפורסם ב-15 בנובמבר בנוגע להתקדמות איראנית בגרעין. תכנית.
סבא"א דיווחה כי איראן, שהביעה בגלוי את רצונה להשמיד את מדינת ישראל, העלתה את קצב הייצור של אורניום מועשר לרמה של עד 60%, רמה קרובה מאוד לזו הנדרשת לנשק גרעיני. עלייה זו מפרה את הסכם הגרעין מ-2015, שבו התחייבה טהראן להפחית את רמת העשרת האורניום שלה ל-3.67%. מדינות ארה"ב ואירופה גינו את ההחלטה האיראנית כאיום על המזרח התיכון.
כדי לייצר נשק גרעיני, יש להעשיר אורניום לכ-90%. מדעני גרעין מסבירים שהגעה לרמת העשרה של 20% מסמלת חצי הדרך לרמה של 90%, והמעבר מ-60% ל-90% העשרה הוא מהיר יחסית. למרות התעקשותה של טהראן שלתוכנית הגרעין שלה אין שימוש צבאי, מומחים מדגישים שלרמות העשרה כה גבוהות אין יישומים אזרחיים.
העלייה בקצב הייצור של איראן מדאיגה ועשויה להביא להסלמה נוספת במזרח התיכון. מדינות ארה"ב ואירופה הביעו את כוונתן לפעול למען חזרתה של איראן להסכם הגרעין, אך האפקטיביות של מאמצים אלו עדיין אינה ברורה.
הדו"ח מתאר את סירובה של איראן להתקדם עם יישום ההצהרה המשותפת, אי מתן מידע נוסף על "תיקים פתוחים" וחוסר נכונות לשתף פעולה בקוד 3.1 המתוקן, מה שמפריע ליכולת של הסוכנות לאמת אי-הסטה של חומר גרעיני.
אם איראן תרכוש את פצצת האטום בה היא חפצה, המזרח התיכון עשוי להיכנס למרוץ חימוש גרעיני, שיגדיל משמעותית את האיום האיראני על ישראל והמדינות השכנות. מעמדה הנוכחי של איראן כתומכת הגדולה ביותר בטרור בעולם, מימון ארגונים כמו חמאס, הג'יהאד האיסלאמי, חיזבאללה, משטר אסד בסוריה ואחרים, מוסיף למורכבות המצב.
ביטול הוויזות לבכירי הפקחים בסוכנות, כמו גם הפוטנציאל לצעדי נגד מצד איראן בתחום הגרעין, מבליטים את עדין המצב ואת החשש מהסלמה בלתי הפיכה ביחסים.
המתיחות האחרונה בין ארה"ב לאיראן, יחד עם מעורבותה של איראן בסכסוך בעזה וההנחיות שלה למיליציות השיעיות בעיראק, הופכות את הסבירות להגיע להסכם זמני או ארוך טווח בנושא הגרעין נמוך משמעותית. הביקורת בוושינגטון מסבכת עוד יותר את האפשרות של הסכם כזה.
התנהגותה של איראן במערכת "חרבות הברזל" מדגישה את החשש מפני איום חיצוני על ריבונותה. ללא קשר, חיוני להתייחס לתוכנית ההעשרה של איראן ולשקול אסטרטגיות לעצירת התקדמותה, תוך איזון לחץ עם תמריצים פוטנציאליים לטהרן להגביל את תוכניתה.
