פרופ' רון הסנר, מרצה למדעי החברה באוניברסיטת ברקלי, פתח בשביתת מחאה לאחר אירוע אלים בו סטודנטים פרו-פלסטינים תקפו פיזית יהודים והפריעו להרצאה המסבירה את ישראל.
בסוף פברואר, במהלך הרצאה של סמנכ"ל פורום קהלת רן בר-יושפט, פרצו מהומות אלימות בקמפוס. סטודנטים פרו-פלסטינים ניסו לפרוץ לאולם, שברו את דלת הזכוכית וחנקו סטודנטית יהודיה. סטודנטית נוספת נפצעה בידה.
מה הייתה תגובת האוניברסיטה?
האוניברסיטה לא עצרה אף אחד מהמתפרעים וטענה שלא היו מספיק שוטרים כדי להשתלט על ההמון.
תגובת פרופ' הסנר:
"סטודנטים יקרים, רקמתי תוכנית מוזרה", כתב. "אני יוזם במשרדי שביתת מחאה נגד אנטישמיות למען בטיחות הסטודנטים. אם הסטודנטים שלי מרגישים שהם לא יכולים לחצות את הקמפוס בבטחה בלי לסבול מבריונות, אז גם אני לא אחצה את הקמפוס".
פרופ' הסנר מתגורר כעת במשרדו, שם הוא ישן, אוכל ומלמד בזום. הוא קורא להנהלת הקמפוס לפתוח את שער סאת'ר, שם חסמו חברי קבוצת "צדק לפלסטין" את המעבר, ולחייב הכשרה בנושא אסלאמופוביה ואנטישמיות לארגוני הסטודנטים.
תמיכה במחאה:
תלמידים, הורים, בוגרים ומנהיגים קהילתיים מרחבי אזור האוניברסיטה נוהרים למשרדו של פרופ' הסנר ומביאים לו מזון. השחקן מייקל רפפורט הגיע אף הוא להביע תמיכה.
המשמעות:
משרדו של פרופ' הסנר הפך למקום מפגש פופולרי עבור סטודנטים, מקום שבו הם מרגישים בטוחים.
המחאה מדגישה את האנטישמיות הגוברת בקמפוסים בארה"ב ואת הצורך בהתערבות מצד הנהלות האוניברסיטאות.
הישגיו עד כה:
האוניברסיטה התנצלה בפני רן בר-יושפט והזמינה אותו בחזרה להרצות.
המשך המאבק:
פרופ' הסנר ימשיך בשביתת המחאה עד שהנהלת הקמפוס תענה לכל דרישותיו.