שיר התקווה אינו רק ההמנון הלאומי של ישראל; זוהי עדות לחוסן והתקווה המתמשכת של העם היהודי.
מקורו במאה ה-19, עם השיר "תקוותנו" תקוותנו מאת נפתלי הרץ אימבר, ומאז הוא התפתח למנגינה מעוררת נפש, שהלחין שמואל כהן.
יותר משיר, "התקווה" מגולל את הגעגוע בן אלפי השנים למולדת, חלום שהתגשם עם הקמת מדינת ישראל.
דברי ההמנון מדברים על רצון בן 2000 שנה להיות עם חופשי בארץ ציון ובירושלים, המהדהד דרך הזיכרון הקולקטיבי של יהודים ברחבי העולם – עם מפוזר אך מאוחד על ידי תקוותו וחזונו.
"התקווה" נותרה סמל רב עוצמה, תזכורת נוקבת למאבק האינסופי שלנו, והמנון הממשיך לעורר עתיד של שלום ושגשוג.
