תיעודי הזוועות מ-7 באוקטובר התחלפו לטובת אל המשבר ההומניטרי בעזה. סיפורים מוגזמים ופייק ניוז נגד חיילי צה"ל, תופסים ברשתות החברתיות. מצבה של ישראל בדעת הקהל העולמית "מעולם לא היה כה גרוע. ידידי ישראל בפנייה לממשלה: "אנחנו תומכים בכם, אבל אתם מפסידים בדעת הקהל". דוחות פנימיים של נציגויות ישראל בארה"ב מתארים תמונה קשה מאוד של הסיקור הישראלי במדיה האמריקנית. מחצית מהמוסלמים באמריקה חושבים עם זאת שהסיבות של חמאס ללחום בישראל לגיטימיות.
אם בתחילת המלחמה היו כלפי ישראל גילויי תמיכה ואמפתיה אחרי המתקפה של חמאס, מאורעות 7 באוקטובר כבר נשכחו. עוצמת ההאשמות כלפי ישראל רק מתגברת, וכדי להשוות את מעשי חמאס, יש גם טענות הזויות על אלימות מינית של חיילי צה"ל כלפי הפלסטינים.
דוחות פנימיים של נציגויות ישראל בארה"ב מתארים תמונה קשה מאוד של הסיקור הישראלי במדיה האמריקנית. באחד הדוחות נכתב: "התקשורת המתינה לאיתות מצד הממשל על שינוי מדיניות, וכשהגיע – התירה את הרסן ופרסמה ביקורת ארסית שהייתה קיימת כל הזמן. הדיווחים הקשים מעזה, לצד מתחים פנימיים בארה"ב, מאיימים לדחוק כותבים מתונים מהזרם המרכזי לאמץ עמדות ביקורתיות כלפי ישראל ולדרוש הפסקת אש מיידית וקבועה.
הלחץ על ממשל ביידן להקשיח את עמדתו כלפי ישראל ולהתנות את הסיוע הביטחוני בשינוי מדיניות מהווה תמרור אזהרה לגבי העתיד.
סקר נרחב של מרכז המחקר האמריקני הנחשב "PEW" אשר בחן את השקפותיהם המורכבות של אמריקנים לגבי מלחמת ישראל-חמאס, מצא שרוב יהודי ארה"ב – 89% סבורים שהסיבות של ישראל לצאת למלחמה נגד חמאס לגיטימיות, ורק 16% מהיהודים בארה"ב חושבים שהסיבות שגרמו לחמאס להילחם בישראל הן לגיטימיות. מנגד, רק 18% מהמוסלמים בארה"ב רואים את הסיבות של ישראל כלגיטימיותו מחצית מהמוסלמים באמריקה חושבים עם זאת שהסיבות של חמאס ללחום בישראל לגיטימיות.
הדיווחים חושפים גם שחיקה במעמדה של ישראל בוושינגטון על רקע ההסלמה. הדבר בא לידי ביטוי מובהק בהתבטאות הנשיא ביידן על "קו אדום" לגבי פעילות צבאית ברפיח, ובנאום יו"ר הסנאט שומר. רוב הפרשנים אינם צופים תפנית של ממש ביחסים בטווח המיידי, אך הזהירו מנזק פוליטי פוטנציאלי לשני הצדדים. בנוסף, עלו יותר קריאות להתניית הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל כמנוף לחץ לשינוי מדיניות.
מנגד, נשמעו אזהרות כי עצם הדיון בכך עלול לבצר את חמאס בעמדותיו ולחבל בסיכויים להפסקת אש. בעוד שכלי תקשורת שמרניים מציגים את מדיניות ישראל כהגנה עצמית לגיטימית, כלי תקשורת ליברליים נותנים במה לכותבים שמהדהדים את הנרטיב הפלסטיני, לעיתים תוך שימוש ברטוריקה המאשימה את ישראל ב"אפרטהייד" ואף ב"רצח עם".
טורים הקוראים לממשל להתנער מתמיכה ולהתנות את הסיוע הביטחוני כבר אינם נדירים, ומגיעים גם מפרשנים הנחשבים למתונים.
מסמך פנימי העוסק במלחמה בעזה פורסם בתקשורת בארה"ב, וחשף כי בממשל ביידן מודאגים מאופן ניהול הלחימה. במסמך הודגש חוסר הפופולאריות של הפעילות הצבאית ברצועה, ונטען: "ישראל עושה טעות אסטרטגית גדולה".
בסיכום הדוחות מתייחסים גם לדיווחים ב"וושינגטון פוסט" ו"דיילי ביסט" שמדגישים את האפקטיביות של פעילים פרו-פלסטינים בהשפעה על דעת הקהל, בעיקר בקרב בוחרים דמוקרטים-פרוגרסיביים. הכתבות מצביעות על אי-שביעות הרצון הגוברת מתמיכת ממשל ביידן בישראל, הבאה לידי ביטוי בהצבעות "Uncommitted" בפריימריז הדמוקרטיים ובהפרעות באירועים של בכירי המפלגה.
טקטיקות הפעילים, כמו הדרישה להפסקת אש והשימוש במונח "ג'נוסייד", הצליחו לשמר את הקונפליקט בחזית הפוליטית הלאומית ולהגביר את הלחץ על הממשל למזער את תמיכתו בישראל.
