כתבתו של אלכס נירנבורג, כאן 11
כמעט אין מקום בעולם בו יהודי יכול להרגיש בטוח בימים אלו – זו המסקנה העיקרית העולה בדוח מצב האנטישמיות של משרד התפוצות. הדוח שפורסם השבוע מציג עלייה מדאיגה, במקרי אנטישמיות בעולם, לרבות פגיעה פיזית בבני אדם – אך ורק בשל יהדותם.
הנה עיקרי הדוח:
ארצות הברית
בחמש השנים האחרונות נרשמה עלייה חדה והדרגתית בכמות התקריות האנטישמיות בארה“ב, כאשר כל שנה שוברת את שיא קודמתה. מגמה זו נשמרה גם בשנת 2023 וביתר שאת לאחר אירועי 7 באוקטובר כאשר בחודשים אוקטובר-דצמבר נרשמה עלייה של 337% בהיקפי האנטישמיות בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022, וכן נרשם המספר הגבוה ביותר של תקריות אנטישמיות לפרק זמן של חודשיים, מאז שנת 1979 .
במסגרת זו, נרצח מפגין יהודי ופרו-ישראלי על ידי מפגין פרו-פלסטיני, התקיימו לפחות 200 הפגנות שנרשמו בהן ביטויים אנטישמיים ואנטי-ציוניים או שכללו תמיכה בטרור, נמצאה עלייה של כ-1,000% במספר הפוסטים האנטישמיים במרחב המקוון, נרשמה עלייה של 540% בכמות איומי השווא בהטמנת פצצות כנגד מוסדות יהודיים ובתי כנסת, וכן עלייה של 700% במספר האירועים האנטישמיים בקמפוסים.
קנדה
העלייה הניכרת בהיקפי האנטישמיות על רקע 7 באוקטובר בלטה גם בקנדה, כאשר נתונים שפורסמו על ידי המשטרות בטורונטו, במונטריאול ובוונקובר, לצד נתונים עצמאיים, מצביעים על עלייה בשיעורים של 800%-200% בהיקפי האנטישמיות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במסגרת זו, ולצד הפגנות אנטי-ישראליות, שנשמעו בהן קריאות אנטישמיות רבות, וכן עלייה באנטישמיות המורגשת באוניברסיטאות ובבתי ספר תיכונים, נרשמו שני ניסיונות הצתה של מוסדות יהודיים, נורו יריות לעבר בתי ספר יהודיים ונתפס צעיר מוסלמי בחשד שתכנן פיגוע כנגד הקהילה היהודית המקומית. עם זאת יצוין, כי הדרג המדיני בקנדה תומך מאוד בישראל ובקהילה היהודית המקומית והפגין נחישות להיאבק בעלייה בהיקפי האנטישמיות.
גרמניה
במחצית הראשונה של שנת 2023 נותרו היקפי האנטישמיות בגרמניה גבוהים, ודומים במידה רבה לנתונים שנרשמו בתקופה המקבילה אשתקד. אולם, גם במקרה של גרמניה הוביל 7 באוקטובר לתפנית דרמטית, כאשר על פי הדיווחים נרשמו במדינה 29 אירועים אנטישמיים ביום בממוצע, זאת בהשוואה ל-7 אירועים אנטישמיים ביום בממוצע בשנת 2022 (עלייה של 320%). בעקבות כך, כ-80% מהקהילות היהודיות במדינה חשות חוסר ביטחון ומדווחות, כי עיקר האיום טמון במהגרים ממוצא טורקי וערבי ובחוגי השמאל במדינה.
העלייה בהיקפי האנטישמיות במדינה מתבטאת בכתובות נאצה במקומות ציבוריים, בהצהרות אנטישמיות באוניברסיטאות, בפגיעה באתרי זיכרון יהודיים, בסימון בתי יהודים במגני דוד ובמקרים קיצוניים אף באלימות, כאשר באחד מהאירועים הקיצוניים שדווחו על רקע המלחמה הושלך בקבוק תבערה לעבר מרכז קהילתי יהודי. לצד זאת,כ-98% מהקהילות היהודיות במדינה מביעות שביעות רצון משיתוף הפעולה עם גורמי הביטחון המקומיים, ולכך יש להוסיף את המחויבות הגבוהה של ממשלת גרמניה להיאבק באנטישמיות הגואה באמצעות צעדים שכבר נותנים אותותיהם בשטח.
בריטניה
במחצית הראשונה של שנת 2023 נרשמה עלייה קלה בלבד בהיקפי האנטישמיות שנרשמו במדינה (2%) בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2022. אולם על רקע מלחמת "חרבות ברזל" הייתה בריטניה לאחד המוקדים המרכזיים שבהם נרשמה עלייה מטאורית בהיקפי האנטישמיות, שהתבטאה במספר האירועים הגבוה ביותר שנרשם במדינה מאז החל התיעוד בשנת 1984 ובעלייה כללית של 512%, כאשר משטרות מקומיות אף מציינות עלייה של יותר מ-1000% במספר העבירות על רקע אנטישמי שנרשמו בחודש הראשון למלחמה.
על רקע האירועים, סקרים שפורסמו מציגים, כי כמחצית מיהודי בריטניה שקלו לעזוב את המדינה בעקבות גל האנטישמיות שנרשם, כי 60% מהיהודים חוו בעצמם אירוע אנטישמי, או מכירים יהודי אחר שחווה אירוע אנטישמי מפרוץ המלחמה, וכי כמחצית מהם אינם חשים ביטחון ברחובות המדינה מאז 7 באוקטובר.
צרפת
על אף ירידה של 26% בהיקפי האנטישמיות שנרשמו בצרפת בשנת 2022 שנת 2023 הציגה תמונה שונה לגמרי, בדגש על התקופה שאחרי 7 באוקטובר כאשר לצד בריטניה וארה"ב, צרפת הייתה מהמוקדים הבולטים ביותר שנרשמה בהם עלייה דרמטית בהיקפי האנטישמיות. במסגרת זו דווחו כ-1,800 אירועים אנטישמיים על רקע המלחמה, יותר מפי ארבעה בהשוואה לשנת 2022 כולה.
אירועים אלו כללו, בין היתר, דקירה של אישה יהודייה, שעל ביתה צויר צלב קרס, תקיפות של נערים ברחובות, שריפה של דלתות בתיהם של יהודים וסימון מגני דוד על בתים של יהודים בפריז ובפרבריה. מקורה של חלק ניכר מהאנטישמיות במדינה ממשיך להיות בני הדור השני והשלישי להגירה ממדינות האסלאם, אשר נולדו והתחנכו בצרפת. כמו כן מושפעת האנטישמיות רבות מהקיטוב החברתי בצרפת בין ימין לשמאל קיצוני, כמו גם משיתופי פעולה הולכים וגוברים בין האסלאם הקיצוני לגורמי שמאל קיצוני.
מגמות אלו התבטאו, בין היתר, בזינוק של 430% במספר הבקשות לעלייה לישראל מצד יהודי צרפת מאז תחילת המלחמה. לצד זאת, יש לציין את עמידתה האיתנה של ממשלת צרפת בשמירה על הקהילה היהודית ובנקיטת צעדים כנגד מחוללי אנטישמיות, ובמסגרת זו נעצרו מאות בני אדם ואף גורשו זרים מהמדינה.
מדינות ברית המועצות לשעבר
העלייה הניכרת בהיקפי האנטישמיות על רקע מלחמת "חרבות ברזל" לא פסחה על המרחב הפוסט-סובייטי, גם באזורים שבהם לא נכחו רטוריקה ועמדות אנטישמיות אלימות. במסגרת זו, מוטיבים ביחס לישראל וליהודים, אשר היו נפוצים מאוד בעבר הרחוק בתקופה הסובייטית ושנדמה היה שבשלושת העשורים האחרונים כבר נשכחו, החלו להישמע ביתר שאת מפרוץ המלחמה.
העלייה הגדולה ביותר בהיקפי האנטישמיות בשנה החולפת ככלל, ועל רקע המלחמה בפרט, ניכרה בעיקר ברוסיה, בבלארוס, בארמניה ובמדינות מרכז אסיה, כאשר באוקראינה דווקא נרשמה ירידה ניכרת בהיקף התופעה. עם זאת יצוין, כי למעט האירועים האלימים שנרשמו בצפון הקווקז הרוסי ותקריות אחדות שנרשמו במדינות מרכז אסיה המוסלמיות, השיח האנטישמי טרם תורגם לצעדים שמסכנים באופן ישיר את היהודים במרחב. אולם אין הדבר אומר, כי השינוי לרעה לא עלול להתרחש בכל רגע נתון ולהוביל את הרטוריקה לצעדים אלימים מעשיים.
אוסטרליה
באוסטרליה, שבה היקפי האנטישמיות נמצאים במגמת עלייה מתמדת, חלה עלייה דרמטית במספרם של אירועים שכוונו כנגד הקהילה היהודית המקומית במדינה בשנה החולפת, כאשר החל מה-7 באוקטובר נרשמו במדינה יותר מ-600 תקריות אנטישמיות, המייצגים עלייה חדה של 738% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אירועים אלו כללו, בין היתר, הפגנות אנטי-ישראליות, שנשמעו בהן קריאות לפגיעה ביהודים ולהשמדת ישראל, איומים לפגיעה במוסדות ובאישים יהודיים, התעללות מילולית, הדבקת תוויות על מסעדות ישראליות, קידום חרמות על עסקים בבעלות של יהודים ועל מוצרים ישראליים.
טורקיה
בטורקיה לובה מאוד השיח האנטי-ישראלי על ידי גורמים פוליטיים שונים, כדוגמת הנשיא ארודאן. במסגרת זו, הפרלמנט המקומי הודיע בצעד חריג (7.11) על הפסקת המכירה של מוצרי "קוקה-קולה" ו"נסטלה" במסעדותיו עקב תמיכת החברות, לכאורה, ב"פשעי המלחמה של ישראל ורצח החפים מפשע בעזה". הפרלמנט אף יצא בהכרזה משותפת נגד ישראל, שחתומות עליה כל מפלגות הבית, וכן הוכרזו (18.10) שלושה ימי אבל במדינה על רקע "הטבח בבית החולים בעזה" גם לאחר שהתברר שמדובר בשיגור כושל של ארגון הטרור "הג'יהאד האיסלאמי". באירוע נוסף, אדם ירה (13.12) כמה יריות בסניף של רשת "סטארבקס" בעיר אדאנה, ככל הנראה במחאה על תמיכתה של החברה בישראל, תוך שהוא קורא לקהל לפנות את המקום בשעה "שדם ילדים נשפך בפלסטין".
יצוין, כי כמה אירועי תקיפה התרחשו בסניפי הרשת בטורקיה מאז תחילת המלחמה בעזה. לצד זאת, התרבו בתקופה זו קמפיינים של החרמות כלכליות על מוצרים ישראליים ונעשה שימוש באפליקציות לסימון ולזיהוי מוצרים ישראליים. אירוע בולט נרשם, כאשר על חנות ספרים באיסטנבול נתלה שלט המכריז "אין כניסה ליהודים". לצד זאת, העיתון היומי הבולט "Yeni Şafak "פרסם (5.11) מאמר אנטישמי תחת הכותרת "הציו-נאצים: הם מוחקים את עזה בשיטות של היטלר"37. העיתון אף פרסם בעמודו הראשי (11.12) כתבה, המכנה את היהדות "וירוס שאותו על העולם להשמיד", וכן פרסם, כי חיילי צה"ל פועלים בעזה בהתבסס על אמונה דתית עתיקה, זאת במטרה להקים את בית המקדש על חשבון בתי הפלסטינים. לאור זאת, יהודי טורקיה ממשיכים להביע דאגה לביטחונם בשל זיהויים עם ישראל במדיה ובפוליטיקה הטורקית.
דרום אפריקה
במהלך השנה החולפת דווחו במדינה כ-200 אירועים אנטישמיים, כאשר יותר משני שלישים מהם נרשמו אחרי 7 באוקטובר מדובר בעלייה של 186% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. במסגרת זו, נרשמו הפגנות רבות, שבמהלכן נשמעו קריאות אנטישמיות וכן קריאות לסגירת שגרירות ישראל במדינה, התקפות ואיומים שהופנו כנגד הקהילה היהודית המקומית, קמפיינים להחרמת עסקים מקומיים בבעלות של יהודים ועוד. על רקע זה בולטת פעילותה של ממשלת דרום אפריקה, אשר פנתה על רקע המלחמה בעזה לבית הדין הבין-לאומי בהאג בדרישה לפתוח בחקירה נגד ישראל על פשעי מלחמה, לצד איום, כי אזרחיה אשר יתגייסו לצה"ל עלולים להיות נתונים לתביעה במדינה בשל הפרה לכאורה של החוק הבין-לאומי.
אמריקה הלטינית
בדומה לעלייה בביטויי האנטישמיות ברחבי העולם, גם באמריקה הלטינית נרשמה עלייה בהיקפי האנטישמיות בשנה החולפת, בדגש על התקופה שלאחר 7 באוקטובר בארגנטינה, בחודשים שמאז פרוץ המלחמה נרשמה עלייה של כמעט 100% בהשוואה לעשרת החודשים הראשונים של השנה.
בברזיל נרשמה עלייה של 961% במספר האירועים האנטישמיים שנרשמו מפרוץ המלחמה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וכן נעצרה חוליית טרור של "חיזבאללה", שביקשה להוציא לפועל פיגוע נגד יעדים ישראליים ויהודיים במדינה.
בצ'ילה נרשמו אירועים אנטישמיים באוניברסיטאות ובבתי כנסת במדינה, אנשי מקצוע בתחום הבריאות הוחרמו בשל היותם יהודים, וההנהגה הפוליטית אימצה כמעט במלואה את הנרטיב הפלסטיני.
בקולומביה התבטא הנשיא המקומי באופן עוין ואנטישמי כנגד ישראל, החזיר את השגרירה בארץ להתייעצות, זאת במקביל למקרים שבהם רוססו צלבי קרס כנגד שגרירות ישראל במדינה.
אירועים אנטישמים התפרצו גם בוליביה שהייתה למדינה הראשונה שהכריזה על ניתוק קשריה הדיפלומטיים עם ישראל על רקע המלחמה, במקסיקו, בפרו, בוונצואלה ואף בקובה.
