התרומה של מדינת ישראל לעולם הרפואה

ב-1948 הוקמה מדינת ישראל שהיא מדינת היהודים וכך נוצרה חממה גדולה גם למוח היהודי. מהחממה של מדינת ישראל בה מתגוררים כיום רק 9 מיליון איש, נולדו אלפי המצאות, גילויים, פיתוחים וחידושים, שעד היום ובכל יום, משנים את פני האנושות.

מה הייתה תרומתה של מדינת ישראל לרפואה? ומה הן ההמצאות הישראליות הבולטות בתחום:

משמיד גידולים בעזרת גלי קול ועד מכשיר שמחליף את אצבעות הרופאים למדידת הפתיחה בחדר הלידה – ישראל נט מציג עשרות מתוך אלפי הפיתוחים, ההמצאות וההישגים הישראלים הגדולים בתחום הרפואה.

מתוך אלפי פיתוחים והמצאות ישראליות בתחום הרפואה, בסקירה מהירה ניתן לציין  את – זרוע הרובוטית זעירה שתחליף את ידי המנתחים, את התרופה לטיפול בטרשת נפוצה, קופקסון, את האולטרסאונד הביתי הזעיר שמסייע בשמירה על ההיריון וההריונית, את הפילקאם – מצלמה המותקנת בתוך גלולה, ומשמשת לצילומי איברים פנימיים, את אחד הפיתוחים המלהיבים ביותר בעולם הרפואה שהוא מכשיר להשמדת גידולים באיזורי הגוף השונים על ידי גלי קול.

ניתן לציין גם את חברת גיוון אימג'ינג הישראלית שלקחה את ההדמיה הרפואית עד הקצה, כשהציגה באוגוסט 2000 את קפסולת הוידאו המהפכנית, המאפשרת לצלם את מערכת העיכול דרך גלולה.

את מכשיר ה-MRI מזהה בשיטה מיוחדת את ההבדלים בין גידולים סרטניים לגידולים שפירים ומאפשר לאבחן את המחלה גם ללא צורך בניתוח הביופסיה.

נזכיר גם שחוקרים ישראלים עשו את הלא ייאמן, והצליחו אשתקד לפתח טכנולוגיה חדישה המשלבת ויטמינים ותרופות בתוך מוצרי מזון. החוקרים כבר הצליחו לפתח גלידות, נקניקיות והמבורגרים המכילים ויטמינים ותרופות, ביניהם גם ליקופן הידוע כמונע סרטן ואף מרפא אותו וחומרים נוספים מורידי כולסטרול.

במאי 2003 חשפו חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים פיתוח מלהיב, המחליף את זריקות החיסון המכאיבות. בשיטה החדשה אותה פיתחה הדוקטורנטית אביבה ג'וסף, ניתן לחסן באמצעות טיפות או בתרסיס דרך האף.

וגם ניתן לציין בגאווה את קסדת VR נגד זקנה, את הבינה המלאכותית להיריון בטוח, את הצלחת הייעודית לאוטיסטים, את האימון לנפגעי שיתוק מוחין ואלו הם רק חלק קטן  מההמצאות ישראליות בתחום הרפואה שתרמו מאוד לאזרחי העולם.

את מכשיר לטיפול במיגרנה שפותח במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ומכשיר ביתי ליצירת תקשורת מהירה עם רופא שפותח בחברת הייטק ישראלית ששניהם נכללו בין עשר ההמצאות החשובות והמשפיעות ביותר בשנת 2019 בתחום הבריאות והטיפול הרפואי.

ואלו הם ההמצאות הישראליות בתחום הרפואה שהצליחו ושהצלחנו לאתר ולהציג לכם אותם

שידור חי מהמעי

בשנת 2001 חברה קטנה מיקנעם עילית בישראל בשם גיוון אימג'ינג, הדהימה את עולם הרפואה כשהציגה את הפיתוח המהפכני – גלולת וידאו למעי. הגלולה שכוללת מצלמת וידאו זעירה, נבלעת ושטה לאורך מערכת העיכול כשהיא מצלמת את המעיים ומעניקה מידע רב לרופאים על מגוון מחלות.

מאז עברה גלולת הווידאו שכלולים וחיקויים, וכיום חברות שונות המתבססות על טכנולוגיה דומה כבר מציעות צילום של מערכת העיכול ב-360 מעלות, בשליטה מרחוק על תנועת הגלולה, לצד יכולות נוספות של עריכת מדידות טמפרטורה, רמת חומציות ותנועתיות המאפשרים לאבחן גם את אחת הבעיות השכיחות ביותר בעולם  – עצירות.

גלולת הווידאו מאפשרת במקרים מסוימים לבצע הדמיה מדויקת של המעיים במקום אמצעי הדמיה כמו CT שמגיעים עם קרינה עצומה לגופו של המטופל או MRI, הדורש זמן המתנה ממושך בשל המחסור במכשירים אלו בישראל. חלק מהגלולות החדשות מסוגלות לבצע הדמיה של המעי גם ללא שימוש בחומרים משלשלים הנדרשים בשאר ההדמיות.

האולטרסאונד שמפסיק את הרעד

רבים בעולם סובלים מרעד בלתי נשלט בידיים, שנגרם ממחלות נוירולוגיות שונות. מנתחי המוח יודעים מזה שנים, שמחלות כמו פרקינסון, רעד ראשוני וכאב נוירופתי, ניתנות לטיפול באמצעות צריבת או כריתת אזורים זעירים במוח שהמחלה גורמת להם לתפקוד יתר.

החברה הישראלית "אינסייטק" פיתחה טכנולוגיה חדשה שהופכת את קרינת האולטרסאונד לכלי יעיל ומדויק שמחליף את סכין הניתוחים, ומאפשרת למנתח להיכנס אל תוך מוחו של המטופל בלי הרדמה חתכים או ניסור הגולגולת. הטכנולוגיה שפותחה בשיתוף בית החולים רמב"ם הובילה עד כה לעשרות טיפולים מוצלחים שהעלימו את הרעד לחלוטין.

משאף קנאביס רפואי

קנאביס רפואי הפך בשנים האחרונות כלי טיפולי חשוב עבור מיליוני חולים כרוניים בעולם, אולם הדרך השכיחה ביותר לצרוך אותו, באמצעות גלגול סיגריה, אינו מדויק, דורש מיומנות מוטורית, וכולל עישון מדיף ריח שקשה במיוחד לאלה שאינם מורגלים בעישון.

חברת סאיקי הישראלית, פיתחה משאף המאפשר מתן טיפול בקנאביס רפואי בצורה אחידה ומדויקת באמצעות שאיפה.

המשאף, שכבר משווק בעולם ובישראל, מתאים לכל מטופלי הקנאביס הרפואי מגיל 18 ומעלה.

צנתור מרחוק

רפואה מרחוק הפכה חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי, אבל טכנולוגיה ייחודית ישראלית לקחה את היכולת הזו לקצה: לפני כשלוש שנים נערך בהודו צנתור לב, כשהמצנתר היה ממוקם במרחק 32 קילומטרים מהמטופל.

הפיתוח של חברת קורדינוס הישראלית, החל בשנת 2002 ביוזמת הקרדיולוג פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל בית החולים רמב"ם, יחד עם שותפו טל וונדרוב. תחילה פותח רובוט שנועד לסייע למצנתרי הלב לבצע פעולות צנתור מדויקות יותר, ולמנוע חשיפה של הרופאים המצנתרים לקרינת רנטגן בכמויות גדולות.

ההצלחה של הרובוט סללה את הדרך לפיתוח החדש שמאפשר לרופא המצנתר לתפעל את הרובוט במרחק רב. על בסיס תוצאות הטיפולים החברה החלה לפתח את המערכת הטלרובוטית גם לטיפול בשבץ ופעולות כירורגיות נוספות.

מעקב פוריות מהבית

ישראל נחשבת למעצמה עולמית בתחום של טיפולי הפוריות: מדי שנה מבוצעים כאן כ-50 אלף מחזורי טיפול, כשעד גיל 45 רשאיות נשים לעבור טיפולים ללא הגבלה. מדובר בתהליך מורכב ומתיש, שכולל לא רק הזרקות הורמונים, אלא גם ביקורים תכופים אצל הגינקולוג – לפחות שלושה בחודש, ולעיתים גם חמישה או שישה – לצורך בדיקות אולטרסאונד.

חברת פלסאנמור הישראלית, פיתחה מכשיר אולטרסאונד חדשני שמאפשר לנשים שעוברות טיפולי פוריות לעקוב אחר הביציות מהבית, מה שיאפשר להן להימנע מהגעה לבדיקות אולטרסאונד תכופות אצל גינקולוג.

הבדיקה שתפחית את השימוש באנטיביוטיקה

מרבית מקרי ההדבקה הוויראלית בעולם נגרמים דווקא מנגיפים שאינם קטלניים, אולם הם גוררים שימוש יתר באנטיביוטיקה שמוביל למכת עמידויות חמורה לחיידקים, כאשר נגד חלק מהם כבר כמעט שאין טיפול.

בדיקה חדשה, פרי פיתוח ישראלי, מבטיחה לצמצם את שימוש היתר באנטיביוטיקה ולזהות במהירות האם מדובר בזיהום ויראלי נגדו אנטיביוטיקה אינה משפיעה, או שמדובר בזיהום חיידקי הדורש טיפול אנטיביוטי מיידי.

בשנת 2009 ייסדו ד"ר ערן אדן וד"ר כפיר עובד את חברת מי-מד, שפיתחה את פריצת הדרך שמחוללת מהפכה בעולם.

הבדיקה החדשנית שלהם מסוגלת לזהות בדיוק גבוה אם זיהום בחולה עם מחלת חום הוא ממקור חיידקי או ממקור נגיפי, ובכך מסייעת לו להחליט בדיוק גבוה אם יש צורך לתת למטופל אנטיביוטיקה

הולוגרמה של אברי החולה בזמן אמת –

מערכת חדשנית וראשונה מסוגה בעולם המציגה הולוגרמות נפחיות תלת-ממדיות. אמנם יכולות המערכת נשמעות כלקוחות מסצנת מדע בדיוני, אך פיתוח המערכת הושלם, התקבלו אישורי FDA ו-CE לשיווק המוצר בארה"ב ובאירופה וכבר בוצעו בפועל פרוצדורות קליניות רבות תוך שימוש בהולוגרמות ממכשיר עתידני זה.

חברת RealView Imaging בבשורה פורצת דרך לעולם הרפואה: טכנולוגיית הולוגרפיה תלת-ממדית המסייעת לקרדיולוג לבצע פעולות זעיר-פולשניות מורכבות תוך הצגת לב המטופל בהדמיית Live מוחשית המרחפת באוויר לנגד עיניו.

חברת Imaging LTD יצרה מנגנון שיאפשר למנתחים ליצור הולוגרמות של האיבר המנותח בזמן אמת, ההולוגרמה מציגה את האנטומיה האמיתית של החולה במצב מציאותי.

המגנט הישראלי שמטפל בדיכאון ומסייע נגד התמכרויות

בשנת 2000 הציגה חברת בריינסווי, פיתוח כחול לבן שגרם להרמת לא מעט גבות: קסדה שמעבירה גירוי מגנטי למוח לטיפול בדיכאון. רבים בעולם הרפואה הטילו ספקות בפיתוח, אולם לאחר שנות מחקר רבות שהחלו בישראל, וההוכחה שהמכשיר יעיל בטיפול בחלק מהסובלים מדיכאון – החברה קיבלה את האישורים המיוחלים של ה-FDA, משרד הבריאות הישראלי ומדינות נוספות לטיפול במכשיר.

כיום, מותקן המכשיר כבר במאות מרכזים רפואיים ומרפאות בארה"ב, וגם בישראל מספר בתי חולים מציעים את הטיפול החדשני.

לאחר ההצלחה בטיפול בדיכאון, המשיכה החברה במחקרים בבעיות נפשיות נוספות, ובשנה האחרונה הצליחה להראות יעילות גם בטיפול בתסמונת טורדנית כפייתית – OCD, בגמילה מעישון ובהפחתת השתייה אצל אלכוהוליסטים.

תרופת הקופקסון שפותחה במכון ויצמן למדע

פיתוח תרופת הקופקסון המשפיעה על מערכת החיסון ומשמשת כתרופה לטרשת נפוצה. פותחה במכון ויצמן למדע בידי מיכאל סלע, רות ארנון ודבורה טייטלבאום

פיתוח האינטרפרון (המתחרה לקופקסון).

התרופה מסייעת להאט את התקדמות מחלת הטרשת הנפוצה. פותחה בידי פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע

פיתוח האזילקט לטיפול במחלת פרקינסון ובמחלת אלצהיימר

פותח על ידי פרופ' מוסא יודעים וג'ון פינברג מהטכניון.

ריבסטיגמין (שם מסחרי אקסלון), לטיפול במחלת אלצהיימר,
פותח על ידי מרטה וינשטוק-רוזין מהאוניברסיטה העברית.

פיתוח תרופת הדוקסורובצין, לטיפול בסרטן השחלות והשד,

פותחה על ידי פרופ' אברהם גביזון באוניברסיטה העברית.

דוקסיל (Doxil) –
הננו–תרופה הראשונה בתולדות הרפואה שאושרה על ידי ה-FDA ואשר במשך למעלה מעשרים שנות שימוש קליני טיפלה ביותר מ-700,000 חולי סרטן מסוגים שונים ברחבי העולם. פרופ' יחזקאל ברנהולץ, ופרופ' אלברטו גביזון מהאוניברסיטה העברית.

NGenla – הורמון גדילה ארוך טווח
שמיועד לילדים עם מחלה הנקראת growth hormone deficiency, ההורמון פותח על ידי חברת PROLOR Biotech הישראלית שהקים היזם שי נוביק שמכר את החברה לחברת אופקו ב $560 מיליון, נשאר לנהל את PROLOR למשך שנתיים לאחר המכירה, וחתם עם חברת פייזר הסכם שיתוף פעולה שבו פייזר המשיכה את ניסויי הפאזה השלישית. התרופה הצליחה בניסויי הפאזה השלישית וקיבלה אישורי שיווק ב-18 מדינות כולל יפן, כל מדינות ה-EU וארצות הברית. שוק הורמון הגדילה השנתי הוא כ – $4 מיליארד.

יסקארטה – טיפול לסרטן מסוג לימפומה
שבו תאי T עוברים מניפולציה ומוחזרים לגוף. חברת קייט פארמה. פרופ' זליג אשחר וד"ר אברהם בלדגרין ממכון ויצמן למדע.

פיתוח תרופת CAR-T-CELLS לטיפול בסרטן
פותחה על ידי פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן.

פיתוח תרופת ELELYSO – תרופה נגד מחלת גושה.
חברת פרוטליקס. ד"ר יוסף שאלתיאל.

פיתוח תרופת הנקסובריד לטיפול בכוויות –
התרופה עשויה מאנזימים המופקים מגבעולי אננס וג'ל סטרילי, וייחודה בכך שהיא מעכלת רקמות פגועות מבלי לפגוע בתאים הבריאים. פרופ' ליאור רוזנברג. חברת מדיוונד מיבנה.[9]

פיתוח תרופת הפוליהיל לטיפול בפצעים כרוניים קשיי ריפוי.
 מבוסס על טכנולוגיה המשלבת משחה במרקם נוזלי ובה חומרים המעודדים גידול תאים, יחד עם כדוריות פוליסטרן טעונות במטען שלילי. חברת מדיוונד מיבנה.

פיתוח ND0612 – תרופה למחלת פרקינסון
הנמצאת בניסוי שלב III. חברת נוירודרם. נרכשה על ידי חברת מיצובישי טנאבה בלמעלה ממיליארד דולר.

יצירת מעקפים בהנדסה גנטית –
 יצירת כלי דם חדשים שיעקפו סתימות בעורקים באמצעות הנדסה גנטית של רקמת כלי דם בריאה. פרופ' משה פליגלמן ופרופ' בזיל לואיס, מבית החולים כרמל בחיפה. חברת MGVS.

טיפול פוטו-דינמי לסרטן הערמונית –
הטיפול מבוצע בשני שלבים, בשלב הראשון מבוצע עירוי תוך-ורידי של תרופה רגישה לאור המופקת מבקטריוכלורופיל, הקרויה "תוקד מסיס". בשלב השני נחשף הגידול לאור לייזר אינפרה-אדום קרוב, באמצעות סיבים אופטיים דקים, אשר מוחדרים לרקמת הערמונית בסיוע שיטות דימות מדויקות. האור מפעיל את התרופה באופן מקומי וגורם ליצירת מולקולות רעילות המובילות במהרה לחסימת כלי הדם של הגידול ולהריסתם, ובסופו של דבר למות הגידול, מבלי לפגוע ברקמות השכנות ובתפקודן. פותחה על ידי פרופ' יורם סלומון מהמחלקה לבקרה ביולוגית, ופרופ' אביגדור שרץ מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע.

גמילה טבעית מסמים –
גמילה מסמים (אנ') באמצעות סטרואיד טבעי המוחדר למוח, ומפתח אצל הנגמלים חסינות לסם. פותח בידי ד"ר גל ידיד, ד"ר רחל מעיין ופרופ' אברהם ויצמן מאוניברסיטת בר-אילן.

פיתוח חומר המונע נזקי רדיקלים חופשיים לתאים –
דפנה אטלס מהאוניברסיטה העברית, דניאל אופן מאוניברסיטת תל אביב ואלדד מלמד ממרכז רפואי רבין פיתחו חומר בשם 4AD לצורך טיפול במחלות מוח ניווניות, הנגרמות עקב פעילות רדיקלים חופשיים.

שיטה לטיפול בריח פה באמצעות קרן לייזר –
פותחה בידי ד"ר יהודה פינקלשטיין, מנהל היחידה למחלות חיך במרכז רפואי מאיר.[11]

הצלת הראייה במחלת ניוון רשתית באמצעות השתלת תאי גזע עובריים –
פרופ' בנימין ראובינוף, פרופ' אייל בנין, וד"ר אסנת בוהדנה־קשטן, בית חולים הדסה. ירושלים. חברת Cellcure.

טיפול בטרשת עורקים ומניעת אי-ספיקת לב –

באמצעות פולימר ביו-קליני המפחית את הפלאק בעורקים ואת הדלקת במערכת כלי הדם. פותח על ידי פרופסור איילת דוד מהמחלקה לביו-כימיה ופרמקולוגיה קלינית באוניברסיטת בן-גוריון, ופרופסור יונתן ליאור, מנהל המכון לחקר כלי הדם במרכז הרפואי "שיבא".

ExAblate – מכשיר אולטרסאונד מונחה MRI לטיפול בעומק הגוף באופן לא פולשני.

המערכת משגרת אלומות גלי קול ממוקדות שמעלות את הטמפרטורה של הרקמה הנגועה ל-60 מעלות ומשמידה אותו. יתרונות השיטה שלא מצריכה אשפוז, עם פרופיל בטיחות גבוה, סיכון נמוך לזיהום וסיבוכים והתאוששות מהירה. חברת אינסייטק מתמקדת בטיפול לשרירנים ברחם, סרטן הערמונית, ובטיפול במוח ברעד ראשוני במחלת פרקינסון. הוקמה ב-1999 על ידי ד"ר קובי (יעקב) וורטמן.[

שתל אלחוטי זעיר המנטר בעורק הראשי השמאלי את תפקודי הלב ולחץ הדם

לחולים הסובלים מאי ספיקת לב. חברת וקטוריוס מתל אביב. נוסדה ב-2011 על ידי אורן גולדשטיין, ד"ר אייל אוריון ורוני ויינשטיין.

שיטה להדפסה תלת-ממדית של רקמת לב –

מתפקדת על בסיס התאים מגוף החולה עצמו, פותחה על ידי פרופ' טל דביר במחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

דבק ביולוגי לאיחוי רקמות רכות –

כמו בקע ואיחוי המעי הגס לאחר כריתה חלקית – חברת המכשור הרפואי לייפבונד. הוקמה ב-2007 על ידי ישי אתר ואורן פרייס בלום. נמכרה ב-2020 לחברת המכשור הרפואי בארד.

אופטיון – קסדת גירוי חשמלי לטיפול בסרטן המוח –

המכשיר מייצר למוח אותות החשמליים שמופנים כלפי הגידול, מונעים את התחלקות התאים, ומאטים את התקדמות המחלה. המוצר משווק לחולים בסרטן מוח מסוג גליובלסטומה, שחלופות הטיפול בו מוגבלות ביותר. החברה מפתחת מוצרים לטיפול בסרטן ריאות, סרטן לבלב וסרטן השחלות. חברת נובוקיור הוקמה בשנת 2000 על ידי פרופ' יורם פלטי מהטכניון ומנוהלת על ידי המנכ"ל אסף דנציגר והיו"ר ויליאם דויל.

Gammora – תרופה לטיפול ב-HIV –

חברת ציון מדיקל, בבעלות ציון עיני. התרופה פותחה בשיתוף המכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית ומכון האיידס בבית חולים קפלן ברחובות. התרופה הצליחה בניסויים בבית חולים קפלן להשמיד 99.7% מהנגיף.

קרנית מלאכותית –

הקרנית מאפשרת הטמעתה בדופן העין במהירות ואפקטיביות וללא תגובה דלקתית חריגה. בשלבי ניסוי. חברת קורנית ויז'ן.

סירקדין – תרופה לטיפול בהפרעות שינה –

 מבוססת מלטונין. חברת נעורים שהוקמה על ידי נאוה זיסאפל.

בדיקות רפואיות

איתור מוקדם של פרקינסון באמצעות ניתוח ממוחשב של גלי קול –

תוכנה המסייעת באיתור מוקדם של מחלת פרקינסון על פי ניתוח אקוסטי של גלי הקול המופקים בזמן דיבור, פותחה על ידי פרופ' שמעון ספיר מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה, בשיתוף פעולה עם חוקרים אמריקנים ובמימון של המכונים הלאומיים לבריאות (NIH) בארצות הברית.

מכשור הרפואי לאבחון הפרעות נשימה בשינה, ולאבחון מוקדם של טרשת עורקים – באמצעות "אצבעון" המולבש על האצבע בעת השינה. המצאה של פרופ' פרץ לביא, בניהול גיורא ירון. חברת איתמר מדיקל.

קסדה לאיתור דימומים מוחיים –

פותחה על ידי ד"ר ברוך בן דור, מנכ"ל חברת אינפרא סקנר. הקסדה משתמשת באור אינפרא-אדום באורך גל המסוגל לחדור רקמות ועצמות.

טייטו קר – מכשיר לבדיקה רפואית ביתית –

פותח על ידי דדי גלעד, מנכ"ל טייטו.

בדיקת דם לאבחון מחלות תורשתיות בעוברים, מייתרת בדיקת מי שפיר.

פרופ' גאונה אלטרסקו וד"ר דויד זאבי, בית החולים שערי צדק.[

מערכת לאבחון נגיף ה'סארס' בתוך שעה –

צוות פיתוח בראשותה של ד"ר שפרירה שי מחברת ביושאף החיפאית. 2003.

מיכשור אופטי שמתממשק לסמרטפון לבדיקת סרטן צוואר הרחם –

חברת mobileodt.

טכנולוגיית ה-CT הדיגיטלית הראשונה בעולם –

 ייצור קרני רנטגן באמצעות רכיב MEMS, דבר שיוזיל את המכשיר פי מאה ויותר לעומת המכשירים המבוססים על נורת להט. מלבד המחיר מדובר במכשיר קטן יותר, באיכות תמונות גבוהה, בהדמאה מולטי ספקטרלית ועוד. חברת ננו-אקס אימג'ינג מנווה אילן שאותה ייסד רן פוליאקין.

התקן לניטור סימנים חיוניים –

התקן בתצורת שעון יד או מדבקה לניטור רציף, לא פולשני ומדויק של 19 סימנים חיוניים הכוללים בין היתר: לחץ דם, ריווי חמצן בדם, קצב נשימה, קצב לב, תודעה, תפוקת לב, סיכון לשבץ, טמפרטורת גוף, צעדים וזיעה. המכשיר מבוסס על סנסור לד בטכנולוגיה אופטית. חברת ביוביט (BioBeat). מייסדים: אריק בן ישי, יוחנן מאי וישראל סרוסי.

בדיקה דם מהירה שקובעת בחולים עם מחלת חום האם הזיהום הוא ממקור נגיפי או חיידקי.

התוצאה מתקבלת תוך כרבע שעה במוצר החדש שהוא בגודל של מדפסת ביתית. המטרה של המוצר לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה. חברת מימד (Memed) שנוסדה ב-2009.[

מכשיר לייזר CO2 לשימושים רפואיים –

מדגם שרפלן 40C, פרי פיתוחו של עוזי שרון

שרפלן – מכשיר לייזר רפואי שמחליף את איזמל המנתחים –

פרי פיתוחם של עוזי שרון ויצחק קפלן. 1972.

מכשיר לייזר לטיפול בחולי גלאוקומה –

הטיפול כולל איתור מיקום ההקרנה באמצעות עיבוד תמונה והקרנה של פולסי לייזר אל גבולות האישון. תהליך אשר מאיץ את תהליך ניקוז הנוזלים מהעין, ומפחית בכך את הלחץ התוך עיני. התהליך מתרחש בשנייה אחת פעם בשנה וחוסך טיפול ממושך בטיפות. חברת בלקין לייזר הוקמה בשנת 2013, על ידי פרופ' מיכאל בלקין וד”ר זיו קרני.

מזרק מיוחד ללקיחת דמים מפגים –

ייחודו של המזרק שאפשר להחזיר את כדוריות הדם האדומות למניעת אנמיה בפגים.

הדמית פנים כלי דם באמצעות עיבוד תמונה בזמן אמת עבור צנתורים –

 חברת וולקנו. הוקמה על בסיס טכנולוגיה צבאית של חברת רפאל. נרכשה על ידי חברת פיליפס.

PillCam – גלולה לבדיקת מעי ווושט –

פותחה על ידי חברת גיוון אימג'ינג. המערכת כוללת מצלמה דיגיטלית זעירה עם מקור אור שנבלעת כגלולה ומצלמת את כל מערכת העיכול. המערכת משדרת את התמונות למקלט שנלבש כחגורה.

מחט עירוי "חכמה" –

מחט עירוי (וונפלון) בעלת חיישן שנותן אינדיקציה קולית מידית בהחדרה נכונה לווריד. פותח בידי חברת ווסקולר הישראלית.[23]

משאבות ומדבקות אינסולין –

חברת מדינגו. נרכשה בידי חברת רוש השווייצרית.

מסתמי לב הניתנים להחלפה באמצעות צינתור –

חברת ונטור. נרכשה בידי חברת מדיטרוניק.

חיישני גוף –

חיישן זעיר העוקב ומדווח על תפקוד הלב בטכנולוגיה אלחוטית,  שפותח על ידי חברת "רימון טכנולוגיות רפואיות" הישראלית, הושתל בלב מספר אנשים, במרכז הרפואי וולפסון בחולון באמצעות צנתור.

Foresee Home – מכשיר ביתי לבדיקה עצמית לגילוי מוקדם אצל חולי מחלת AMD,

לגילוי החמרה במצב, פותח על ידי חברת נוטל ויז'ן.

עגלת תרופות ממוחשבת –

מערכת לחלוקת תרופות מנוטרות מחשב, שבמרכזה עגלת תרופות ממוחשבת, שמורידות את אחוז התרופות השגויות שניתנות לחולים בבתי חולים – פותחה על ידי חברת MDG Medical.

בי-קיור לייזר –

מכשיר לייזר בעוצמה נמוכה לתרפיה בלייזר רך לצורכי החלמה ושיכוך כאבים – פותח על ידי חברת גוד אנרג'יז.

אוקסימטר ידני –

מתקן המודד את רמת החמצן בדם ואת מהירות הדופק, דבר המאפשר לחולי אסתמה להפחית את השימוש במשאף במידה ניכרת. הומצא על ידי המהנדס ישראל סרוסי ופרופסור ארתור אידלמן.

חדר ניתוח מתנפח –

חדר ניתוח קומפקטי ונייד הניתן להקמה קלה ומהירה ומספק סביבה סטרילית באזורי אסון או בשדה הקרב – חברת סיס טכנולוגיס.

Profound – אנליזה של ראייה ממוחשבת של צילומים רפואיים.

המוצר מאפשר לכל אדם להעלות צילומי CT ולקבל ניתוח מעמיק וחוות דעת רפואית עליהם. באמצעות אלגוריתמים מבוססי ראייה ממוחשבת לעיבוד צילומים רפואיים. פותח על ידי חברת Zebra Medical.

מערכת iLogic לאבחון מחלות ריאה –

ניווט צנתר לאזור הריאה לצורך ביופסיה או אבחון מחלות אחרות בריאות, תוך הפקת מפה תלת־ממדית של מסלול האנדוסקופ מרגע כניסתו לגרון, תוך שימוש במגוון טכנולוגיות בתחומי עקיבה אלקטרו-מגנטית, עיבוד תמונה וכלים אנדוסקופיים. חברת סופר-דיימנשן שהוקמה על ידי פנחס גלבוע. נרכשה על ידי חברת קובידיאן האמריקנית ב-2012.

מכונות MRI קומפקטיות ושקטות לסריקת כף יד ופגים.

חברת Aspect Imaging (אספקט אימג'ינג) הישראלית.

SleepSense – חיישן ניטור השינה של סמסונג –

שמנטר מדדי נשימה, דופק ותנועה ללא מגע ישיר בגוף האדם. פותח על ידי חברת EarlySense מרמת גן.

HeartView – מכשיר אק"ג נייד וסלולרי –

מאפשר דיאגנוזה, ניטור והעברת מידע של סימפטומים קרדילוגים למוקד תמיכה. חברת ארוטל, 2014.

MDcure – מכשיר חשמלי טיפולי שיוצרת שדה אלקטרומגנטי -גורם לשיפור זרימת הדם, הרגעת השרירים, והפחתת הכאב. חברת ארוטל.

לתיקון עיוות בכפות רגלי תינוקות ללא צורך בניתוחים –

Universal Neonatal Foot Orthotics‏ (UNFO) – סדים אוניברסליים ביומכנים לתיקון עיוות בכפות רגלי תינוקות ללא צורך בניתוחים, פרי פיתוחו של ד"ר דאיזדה איזק, 2010.

PrePex – מכשיר זול לברית מילה ללא ניתוח.
מיועד לעולם השלישי כדי למנוע התדבקות באיידס. חברת סירק טק-מד.

שעון לביש לזיהוי הפרעות בקצב הלב וניטור פרמטרים חיוניים נוספים –

המכשיר מזהה פרפור עליות אשר גורם להיווצרותם של קרישי דם שגורמים לשבץ מוחי. קארדיאק-סנס מקיסריה.

קלאריטי – תצוגת עילית לבישה ושקופה למנתחים –

מקרינה מציאות מדומה ורבודה על משקף תוך כדי ביצוע ניתוח – חברת ביוניקס. חברת בת של אלביט.

שעון יד שמודד לחץ דם, ומדדים נוספים –

מעלה את הנתונים לענן, חברת ביוביט.

מכשיר קומפקטי לקרינת פרוטונים לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים,

יחודו בעיקר בגודלו ובעלות נמוכה יחסית לטכנולוגיה מהסוג הזה. חברת P-Cure נוסדה ב-2007 על ידי ד"ר מיכאל מאראש.

IceSense3 – מכשיר להקפאת גידולים סרטניים באמצעות הקפאה בחנקן נוזלי, בהליך זעיר-פולשני.

התהליך מתבצע באמצעות החדרת מחט דקה לאזור הגידול באמצעות הנחיה של אולטרה סאונד או CT והזרמה של חנקן נוזלי שהורס את הגידול מבלי לפגוע ברקמות הבריאות. הטיפול אורך כ-20 דקות בהרדמה מקומית ואינו מצריך חדר ניתוח. חברת אייסקיור (IceCure) שנוסדה ב-2012.

סדרת מכשירי לייזר לטיפולי קוסמטיקה, להסרת גלאוקומה עינית, ולהסרת שקדים, גידולים ואבני כליות.

חברת לומינוס מיקנעם. נרכשה בפברואר 2020 ב-1.2 מיליארד דולר על ידי קרן ההשקעות בארינג פריווט אקוויטי אסיה.

מכשיר AnapnoGuard לניטור ובקרת הנשמה –

מורכב ממכשיר בקרה עם צג דיגיטלי וסט צינוריות (צנרר תוך קני) המספק בקרה רציפה של הלחץ של הצינורית המנשימה הנמצאת במערכת הנשימה של החולה ואף מבצע במקביל פינוי אוטומטי של הפרשות. חברת הוספיטק מכפר סבא שנוסדה ב-2006.

התקן סיוע לתהליך האינטובציה –

חברת גייד אין מדיקל מנצרת שנוסדה ב-2015.

גלולת רנטגן נבלעת –

בדיקה באמצעות גלולת הרנטגן מאפשרת לזהות פוליפים טרום סרטניים במעי הגס ואמורה להחליף בדיקת סקר רגילה. המערכת מורכבת מגלולה שבה מצוי מקור קרינת רנטגן, מערכת לבישה של בקרה ושליטה המאכנת את מסלול הגלולה ומנהלת את ביצוע הסריקות. ותוכנה מבצעת מיפוי דו-ממדי ותלת-ממדי של הדופן הפנימי של המעי הגס. הבדיקה איננה פולשנית ואינה דורשת ניקוי המעי או הכנה מוקדמת. חברת צ'ק-קאפ מעוספיה.

אולטרסאונד ביתי –

מכשיר אולטרסאונד זעיר שמאפשר סריקת נשים הריוניות משבוע 14. המכשיר מאפשר בפעם הראשונה בעולם, סריקה ופיענוח של דופק עובר, מי שפיר, מיקום השליה, תנועות ועוד והכל מהבית וסריקה על ידי משתמשת לא מיומנת. המכשיר הומצא ופותח על ידי ד"ר אלעזר זוננשיין. לאחר מספר שנים פלסאנמור החברה באמצעותה פותחה הטכנולוגיה קיבלה השקעה של 50 מיליון דולר מ-GE שגם מפיצה את המוצר באירופה, ארצות הברית ויפן. הטכנולוגיה שד"ר זוננשיין המציא, התפתחה לייצור מוצר למדידת זקיקים לנשים בתהליך הפריה חוץ גופית IVF ולמדידת נוזלים בריאה לחולי כליות ואי ספיקת לב.

ביוטכנולוגיה

DNA מוליך חשמל –

הפרופסורים אורי סיון, ארז בראון ויואב איישן מהטכניון השתמשו ברצפי DNA, כדי ליצור חוט מוליך שעוביו אלפית מעוביה של שערה אנושית.

מערכת חישוב DNA –

מערכת החישוב הביולוגית הזעירה בעולם, על פי ספר השיאים של גינס, שמשתמשת בחומר הגנטי DNA כבדלק וכבמרכיב חישובי כאחד – פותחה בשנת 2003 בידי פרופ' אהוד שפירא וצוותו ממכון ויצמן למדע. פרופ' שפירא זכה על כך בפרס רשת הטכנולוגיה העולמית לשנת 2004.

אותות עצביים של המוח על צג מחשב –

צוות בראשותו של אילון ועדיה מהמרכז הבינתחומי לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית הצליחו לתרגם אותות עצביים מהמוח לתנועה, ולהציגה על גבי מסך מחשב.

שיטה לגידול תאי עצם במעבדה והשתלתם בחולים –

פותחה על ידי חברת הביוטכנולוגיה בונוס ביוגרופ.

אופטיקה

המצלמה הזעירה בעולם –

מצלמה שגודלה 0.99 מילימטר, בעלת רזולוציה של 45,000 פיקסלים, המיועדת להשתלב באנדוסקופ זעיר, פותחה על ידי ד"ר אלעזר זוננשיין מחברת מדיגוס מעומר.

האופטופון – מכשיר המאפשר חישה מרחוק באמצעות האור.

משמש לציתות ומדדים רפואיים ממרחק, פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.

חיישן דופק אופטי –

נמצא בשימוש במכשירים רבים. פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.

סיב אופטי זעיר שעוביו כעשירית מילימטר (כעובי שערה) –

יכול לשמש כאנדוסקופ לכלי דם. פותח על ידי פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר-אילן.

Therm-App – מצלמה תרמית ממוזערת ראשונה מסוגה –

מתממשקת לסמארטפונים. המצלמה ברזולוציה של 384 על 288 פיקסלים ומגיעה לטווח של מאות מטרים. חברת אופגל מכרמיאל. 2014.

מצלמה אולטרה-ספקטראלית ממוזערת –

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' אברהים עבדולחלים ופרופ' אדריאן שטרן.

חיישן LiDAR (סורק לייזר) ללא חלקים נעים שמיועד בעיקר לרכב אוטונומי.

החיישן מאפשר ליצור מיפוי תלת־ממדי של שטח מרוחק ומבוסס על חישת אור שמתייחס אל האור כגל, ויש לו יתרונות טכנולוגיים כמו אי סינוור של אור שמש וקבלת וקטור תנועה. אוריקס ויז׳ן. (Oryx Vision). הוקמה ב-2009 על ידי דוד בן-בסט.

חיישן LiDAR (סורק לייזר) קטן וזול שמיועד בעיקר לרכב אוטונומי.

החיישן מאפשר ליצור מיפוי תלת־ממדי של שטח מרוחק בעלות נמוכה. חברת אינוביז (Innoviz). הוקמה בשנת 2016. לחברה חוזה עם BMW שצפויה להיות הראשונה שתתקין את החיישן ברכביה.

חיישן מולקולרי, ספקטרומטר אופטי זעיר, שמזהה הרכב חומרים באמצעות אור תת-אדום שמוקרן עליו מקרוב ומשדר את הנתונים לסמרטפון. חברת SCiO.

הצפנה אופטית באמצעות "מריחת" המידע בממדי הערוץ והזמן –

מריחת המידע בערוץ ביצירת רפליקות אופטיות על פני כל התדר של הסיב, כך שהרעש שהמידע מייצר בסיב, יהיה מתחת לרמת הרעש הנורמלית של הסיב, דבר שיסתיר את המידע. ומריחת המידע בזמן באמצעות אפנון של הפאזה האופטית, כך ההספק יפוזר על פני ציר זמן ארוך יותר. פרופסור דן שדות, ראש המעבדה לתקשורת אופטית באוניברסיטת בן-גוריון.

מצלמת SWIR (אינפרה אדום באורך גל קצר)

ממוזערת ברזולוציית HD, בעלות נמוכה. מיועדת לתעשיית הרכב, כדי למנוע תאונות דרכים בתנאי תאורה קשים. חברת TriEye. הוקמה בשנת 2017 על ידי אבי בקל, פרופסור אוריאל לוי ועומר קפח.

Viper – מצלמה תרמית FIR (אינפרא אדום באורך גל ארוך) ממוזערת,

דלת הספק וזולה בטכנולוגיית מיקרו-בולומטר, הכוללת בינה מלאכותית לסיווג אובייקטים. לדברי החברה החיישן מסוגל לזהות הולכי-רגל במרחק של יותר מ-200 מטר. מיועדת בעיקר לתעשיית הרכב. חברת AdaSky מיקנעם עילית שהוקמה בשנת 2016 על ידי אבי כץ.ST תייצר את מצלמת הרכב של AdaSky מיקנעם, באתר Techtime – חדשות אלקטרוניקה והייטק, ‏22 בפברואר 2018

שבב אופטי – שתל בעין שמחזיר ראיה לעיוורים –

הפתרון שמעניק ראיה פונקציונלית מורכב ממשקפיים שמעבירים אנרגיה לשתל באמצעות קרן לייזר, ומשתל שמכיל חיישן בשחור לבן ברזולוציה של 600 פיקסלים (24×24). חברת ננו-רטינה מהרצליה שהוקמה ב-2010.