על פי נתוני מועצת החלב, הפרה הישראלית שומרת על תנובת החלב הגבוהה בעולם, עם ממוצע של 12,074 ליטרים חלב בשנה. הישראלים, לעומתם, שותים בממוצע 48.2 ליטרים חלב לשנה.
בישראל פועלות למעלה מ-100 מחלבות, כאשר המובילות הן תנובה, טרה, שטראוס, גד ורמת הגולן. תזונת הפרות בישראל מורכבת ב-70% ממזון מרוכז וב-30% ממזון גס, הכולל גרעינים, כוסבה, גרגרי מספוא ועוד. המזון מחולק לפרות פעם או פעמיים ביום, והן אוכלות אותו לאורך כל היום.
משקלה הממוצע של פרה עומד על כ-650 ק"ג, בעוד משקלו הממוצע של פר עומד על מעל 1,000 ק"ג. בשנה החולפת, יוצרו בישראל כ-1.5 מיליארד ליטרים חלב בקר, עשרה מיליון ליטרים חלב כבשים ו-13 מיליון ליטרים חלב עיזים. הייצור עלה בשיעור מזערי של 0.26% לעומת 2022, זאת בעקבות פתיחת מכסות ייבוא למוצרי חלב.
ייצור חלב הבקר מתבצע ב-634 רפתות ברחבי הארץ, כאשר 60% מהחלב מגיע מקיבוצים ו-40% ממשקים משפחתיים במושבים. בשנת 2023, הרפתן הישראלי קיבל בממוצע 2.41 שקל לליטר חלב, והמחיר הנוכחי עומד על 2.40 שקל לליטר.
מועצת החלב מדגישה כי בעקבות הסכמים שנחתמו בשנים האחרונות, הייבוא של מוצרי חלב לישראל פתוח במלואו ללא מכסים במגוון קטגוריות. אך, ישנן דאגות משמעותיות, כאשר כ-20% מייצור החלב מתנהל בעוטף עזה ובגליל העליון תחת אש.
בשבת השחורה, ה-7 באוקטובר, נרצחו חמישה רפתנים בעבודתם, וחלקם נחטפו יחד עם משפחותיהם. המנכ"ל איציק שניידר ציין כי זו הייתה השנה המורכבת ביותר לענף החלב, בה התמודדו עם האסון הקשה של איבוד חיי אדם ועם התנהלות ייצור תחת איומים.
שניידר קרא לממשלות ישראל לפעול להעצמת החקלאות הישראלית וענף החלב בפרט, והדגיש כי זו הדרך להבטחת ביטחון המזון של אזרחי המדינה. "כמו שאת הפגזים והכדורים צריך לייצר בישראל, כך גם את החלב והמזון הטרי", סיכם.
