ראש הלשכה המדינית של חמאס, שחוסל בטהרן, חי חיי פאר ראוותנים מהכספים שנתרמו לבני עמו בעזה לאוכל, לתרופות, לחינוך, לילדים, לשיקום. ככל שבני עמו היו יותר במצוקה, כך הוא יכול היה לגייס להם יותר מיליונים ולהפריש חלק נכבד מהם לכיסו הפרטי ולסובבים אותו בהנהגת החמאס
בעשור האחרון לחייו , הנייה חי במלונות בקטאר ובטורקיה, נהג לטוס במטוסים פרטיים ולפי העיתון הגרמני "בילד" הונו נאמד ב-2.5 מיליארד דולר. הערכות שונות קבעו כי הונו אף גבוה יותר. האם הוא היה איש עסקים מצליח? לא! יורש של משפחה עשירה? לא! הוא פשוט שדד את כספי התרומות של עניי עמו, כאילו נועדו אליו אישית.
הנייה (62) נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי ברצועת עזה, בן למשפחת פליטים דלת אמצעים שמוצאה מהכפר ג'ורה בסמוך לאשקלון. במהלך לימודיו באוניברסיטה האסלאמית בעזה, הפך לפעיל בתנועה האסלאמית.
לאחר שחרורו של מייסד חמאס השייח אחמד יאסין מהכלא הישראלי ב-1997, מונה הנייה לעוזרו האישי. בתפקידו זה החל הנייה לבסס את מעמדו הפוליטי. קרבתו האישית למנהיג הארגון סייעה לו בחיזוק סמכותו אל מול פעילי חמאס.
הנייה מיעט להתערב בפעילות הטרור של הארגון אותו עניין הפעילות החברתית לכאורה, באמצעות הקמתן ותפעולן של אגודות צדקה ומערכות חינוך ובריאות, הוא יכול היה לשלט בהרבה כסף נזיל ומזומן שאין לו פיקוח.
במרץ 2004, בעקבות שורת פיגועים, הכריזה ישראל על התרת דמם של ראשי הארגון. ב-22 במרץ באותה שנה חוסל אחמד יאסין, וחודש לאחר מכן חוסל מחליפו בהנהגה – ד"ר עבד אל-עזיז אל-רנטיסי. כמו כן, חוסלו כמה אישים נוספים בהנהגת הארגון. חיסול מרבית הנהגת חמאס הותיר את הנייה כאחד האישים הבולטים בארגון הטרור בעזה ובשטחי יהודה ושומרון והוא יכול היה לעשות מה שהוא רוצה.
לקראת הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית בינואר 2006, מונה הנייה לראש רשימת חמאס בבחירות ומועמדה לראשות הממשלה, בין היתר בשל הימנעותו מפעילות טרור באופן גלוי. לאחר ניצחון חמאס בבחירות, הטיל יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן על הנייה להרכיב את הממשלה הפלסטינית החדשה.
ממשלת החמאס והנייה בראשה הוחרמו על-ידי מרבית מדינות העולם המערבי (חרם שאותו הובילה מדינת ישראל). מהלך זה צמצם במידה ניכרת את הזרמת הכספים מאותן מדינות לרשות הפלסטינית, והביא לפגיעה קשה ברמת החיים של התושבים הפלסטינים בשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה. במקביל סבלו התושבים מערעור היציבות השלטונית בעקבות עימות שהלך והתגבר בין חמאס לפתח (שביקש לשמר את מעמדו בהנהגה הפלסטינית), והגיע לכדי התנגשויות אלימות.
ב-2007 החליט נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן לפטר את הנייה מתפקיד ראש הממשלה, בעקבות עימותים עזה. בחמאס סירבו לקבל את ההחלטה והנייה המשיך לשלוט ברצועה.
ב-2017 נבחר יחיא סינוואר למנהיג חמאס ברצועה והחליף את הנייה שעבר להתגורר בדוחא בירת קטאר וחיי חיי פאר ראוותנים.
ילדיו – מעאז ועבדל סלאם, תועדו לא פעם מבלים בבתי מלון יוקרתיים באיסטנבול ובדוחא. מעאז ידוע במיוחד בסגנון חייו הראוותני, כפי שהעידו התכשיטים שרכש בחנויות ברצועת עזה ובקטאר. השניים תועדו באינסטגרם בבתי מלון באיסטנבול ובדוחא. בעיתון הסעודי "אילאף" פורסמה כתבה על אחד הבנים, שכותרתה: "מעאז הנייה – חיים של פזרנות, אלכוהול ונשים". אחיו עבדל סלאם הוקע לאחר שהתגלה כי העביר לחשבונו כספים במסגרת תפקידו כשגריר הספורט במועצת השורא של חמאס.
בסוף השנה שעברה חשף דובר צה"ל עדויות נוספות לעומק שחיתות של בכירי חמאס ולפערים המעמדיים שבין ההנהגה לבין העם. במהלך הפעילות הקרקעית של צה"ל ברצועה נתפסו מסמכים וקבלות של רכישת תכשטי יוקרה על סך אלפי דולרים על-ידי אחד מבניו של הנייה. סכום הכסף שהוצג על גבי קבלה אחת שווה למשכורת של כמעט שנתיים עבור התושב העזתי הממוצע.
בניו של איסמעיל הנייה שולטים בענף הנדל"ן בעזה. יש להם גם גנרטורים חשמליים שבאמצעותם הם מוכרים חשמל לתושבי עזה, בזמן שהם מקבלים אותו בחינם. בעזה מספרים כי בניו של הנייה נחשבים לשתייני אלכוהול ולבליינים, הנוהגים לחגוג במועדונים המפוארים ביותר בליווי נשים שאינן נשותיהם.
אחרי שישראל הודיעה כי אף אחד ממנהיגי חמאס אינו חסין, הבין הנייה ששהותו בדוחא בירת קטאר עלולה להוביל לסיום חייו. הוא נע בין קטאר לטורקיה, ובשלב מסוים בתחילת המלחמה נחשף כי בכוונתו להגיע לאיראן.
ישראל כנראה לא רצתה לחסל אותו כשהוא נמצא במדינה שיש לה עימה יחסים דיפלומטיים ובכך לא להביך אותה ומכאן, ברגע שעבר לגור באיראן, הוא חוסל באמצעות המוסד, ידה הארוכה של מדינת ישראל.
טוב היו עושים אם ירושת המיליארדים שלו, תעבור לתושבי עזה, כי הכסף שלו שייך אליהם והיה מיועד מראש להיות שלהם