חוק אזרחות חדש ומשמעותי נכנס לתוקף בגרמניה ובו דרישה מפורשת למבקשים להכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים.
בעבר, גרמניה לא אפשרה אזרחות כפולה למהגרים מהדור הראשון, אך ממשלתו של הקנצלר אולף שולץ הבטיחה לקצר את זמן ההמתנה לאזרחים חדשים לקבלת דרכון גרמני לחמש שנים.
אך עתה, בעקבות האנטישמיות הגואה, הוויכוח ההולך וגובר על מלחמתה של ישראל נגד חמאס ועלייה בפופולריות של פוליטיקה ימנית קיצונית נגד מהגרים, הוחלט לעצב מחדש את הליך קבלת האזרחות בגרמניה ולהתנות אותה בנאמנות לערכים הגרמניים.
רבים מהגרים מגיעים ממדינות מוסלמיות, ובעקבות התפרצות האנטישמיות, ממשלת מדינת המחוז סקסוניה-אנהלט כבר נקטה צעד מיידי ויוצא דופן והוציאה צו האומר שכל מתאזרח, כלומר מי שמקבל דרכון גרמני – בשטחה, יהיה מחויב מעתה לחתום על הצהרה, שבה הוא מתחייב כי מעולם לא פעל נגד קיומה של מדינת ישראל, או התבטא באופן אנטישמי. תיאורטית, מי שיתגלה כי עשו זאת, גם בדיעבד, למשל בהפגנות שבהן נשמעה קריאה אנטישמית, יוכלו לעמוד בפני ביטול האזרחות שלהם.
כעת, שרת הפנים הגרמנית ננסי פזר הגדירה זאת כך: "כל מי שחולק את הערכים שלנו ומתאמץ יכול כעת לקבל דרכון גרמני מהר יותר ואינו צריך עוד לוותר על חלק מזהותו על ידי ויתור על הלאום הישן שלו, אבל מי שלא שותף לערכים שלנו לא יכול לקבל דרכון גרמני. שרטטנו כאן קו אדום ברור והחמרנו את החוק הרבה יותר מבעבר".
חברי הפרלמנט הגרמניים הסכימו על הבסיס החוקי של דרישות האזרחות החדשות בינואר אך התוכן הספציפי של מבחן האזרחות שעומד במרכזו נקבע ברגולציה ממשלתית. משרד הפנים ציין בעבר כי בכוונתו לכלול שאלות על היהדות והחיים היהודיים בגרמניה, אך לא אמר אם היא תכלול הצהרה ספציפית בנוגע למדינת ישראל.
גרמניה הייתה ונשארה אחת התומכות הגדולות של ישראל במהלך המלחמה. בכירים רבים במדינה התבטאו לא פעם בצורה חד־משמעית בעד ישראל, במרכז ברלין נערכו הפגנות תמיכה בישראל, ולאחרונה הוקמה שם כיכר חטופים עם מיצגים מצמררים – כדי להעלות את המודעות להשבת החטופים.
