מגמה פוליטית שתשפיע על ישראל לטובה בבחירות לפרלמנט האירופי: בגרמניה, צרפת, איטליה, פולין ואפילו בספרד, הימין הוכרז כמנצח הגדול של הבחירות. אזרחי אירופה יותר ויותר מרגישים את ההשפעה של המהגרים על חייהם ועל אופייה האירופי של מדינתם בעיקר בעקבות ההשתלטות של ההפגנות הפרו פלסטיניות על רחובות הערים באירופה. מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה ומפלגות ימין קיצוני נוספות גרפו את הישג השיא שלהן בבחירות. הקואליציה השלטת באירופה תהיה אנטי-איסלאמיסטית, עם חברי פרלמנט שאוהדים מאוד את ישראל ועשויים להצביע לטובתה.
בשורה טובה נוספת – בחירות הארציות לפרלמנט בבלגיה, מפלגת השמאל של ראש הממשלה אלכסדר דה קרו (שונא ישראל מוצהר), נחלה תבוסה למפלגת הימין. בעקבות כך, הודיע דה קרו בדמעות על התפטרותו.
כ-190 מיליון אירופאים, שהם כ 51% מסך בעלי זכות הצבעה באיחוד האירופי, הצביעו לפרלמנט האירופי. התוצאה היא ברורה – אירופה כולה פונה ימינה.
בגרמניה, צרפת, איטליה, פולין ואפילו בספרד (שהשמאל האנטי ישראלי שלט בה), הימין הוכרז כמנצח הגדול של הבחירות. כל הפרשנים המקומיים מסבירים זאת כמשבר ההגירה הפוקד את היבשת. ואם נחדד את המסר – הרי שההפגנות בחודשים האחרונים שהשתלטו על רחובות הערים עם כפיות, דגלים של פלסטין, חמאס ומסרים של השתלטות האסלאם על אירופה, הדאיגו אזרחים רבים שהחליטו להצביע הפעם אחרת מההצבעה המסורתית שלהם.
התחזקות של מפלגות הימין בפרלמנט האירופי הן בשורות טובות וחיוביות למדינת ישראל. גורמי הימין השונים אוהדים את ישראל ותומכים בה, גם אם לעיתים מדובר בשל אינטרס משותף אנטי-איסלאמיסטי. מומחים שונים מעריכים כי הרכב הפרלמנט הנוכחי של האיחוד האירופי צפוי להיות אוהד יותר לישראל, ולקבל החלטות פחות ביקורתיות – לא צפוי להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית, כמו שעשו לאחרונה ארבע מדינות אירופיות, מתוכן שלוש באיחוד.
במקביל לבחירות לפרלמנט האירופי, נערכו אתמול בבלגיה בחירות ארציות לפרלמנט. מפלגת השמאל של ראש הממשלה אלכסדר דה קרו נחלה תבוסה למפלגת הימין. בעקבות כך, הודיע דה קרו בדמעות על התפטרותו. דה קרו זכור לשמצה בישראל לאחר שבסוף חודש נובמבר האחרון נאם יחד עם ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס במעבר רפיח, ויחד טענו השניים כי ישראל מבצעת "הרג חסר הבחנה בעזה".
מה המשמעות של הפרלמנט האירופאי?
הבחירות נערכות אחת לחמש שנים, ולא ניתן לפזר את הפרלמנט. עם השנים הפך הפרלמנט האירופי למוסד יותר ויותר חשוב, והוא זוכה ליותר ויותר סמכויות. למעשה, הוא נהנה מלגיטימציה גבוהה – משום שחבריו נבחרים בבחירות דמוקרטיות.
בכל מדינה מתמודדות מפלגות מקומיות ברשימות נציגים ייעודיות, הללו נבחרים ומייצגים את המדינה בפרלמנט של היבשת.
כל מדינה זוכה לייצוג לפי גודלה היחסי ביבשת:
כך, למשל, גרמניה, הגדולה במדינות האיחוד, מקבלת את מספר הנציגים הגדול ביותר (96), צרפת ואיטליה זוכות ל-81 ו-76 בהתאמה, ואילו המדינות הקטנות – קפריסין, אסטוניה, לוקסמבורג ומלטה – זוכות לייצוג הקטן ביותר, של שישה נציגים האחת, ובסך הכול נבחרים 720 חברי פרלמנט.
המשחק הפוליטי הגדול והחשוב ביותר מתחיל אחרי הבחירות – עם יצירת האיחודים ומאבקי הקואליציה והאופוזיציה. כל מפלגה ממדינה מסוימת שנבחרת לפרלמנט האירופי צריכה להצטרף לקבוצת מפלגה. תנאי הסף לקבוצת מפלגה הם לפחות 23 חברים שיגיעו משבע מדינות שונות לפחות. מהלך זה הכרחי לקבלת מימון מפלגות, תפקידים בוועדות וסמכויות וזכויות נוספות, כחלק מעבודת הפרלמנט האירופי.
בעקבות תוצאות הבחירות מה יהיה היצוג של המדינות החשובות?
באופן טבעי, לכל מפלגה יש אינטרס להקים קבוצת מפלגה גדולה וחזקה ככל הניתן, או להצטרף אליה – וזה מה שעשוי לקבוע ולשנות את דרכי הפעולה בפרלמנט. מאז שנת 1999 קבוצת המפלגה הגדולה ביותר היא ה-EPP (European People's Party, מפלגת העם האירופית), מפלגה המזוהה באופן מסורתי עם הימין המתון באירופה.
בגרמניה, לה שמורים 96 מושבים בפרלמנט, מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה (AFD) תסיים במקום השני או השלישי במדינה עם כ-15% מקולות המצביעים, מה שמהווה מבחינתה הישג שיא.
בצרפת, לה שמורים 81 מושבים בפרלמנט, מפלגת האיחוד הלאומי מהימין הפוליטי בראשות ז'ורדן ברדלה גרפה כ-31.5% מסך קולות המצביעים. ברדלה הוא בן חסותה של מארין לה פן וההישג אף הפך לבולט יותר לאור העובדה שמפלגת הרנסנס של נשיא צרפת עמנואל מקרון השיגה 14.5% בלבד מקולות המצביעים. כתוצאה מכך הודיע מקרון על פיזור הפרלמנט הצרפתי ועל בחירות מחודשות ב-30.6.
באוסטריה, לה שמורים 20 מושבים בפרלמנט, זכתה מפלגת הימין "החירות" ב-25%, עלייה של כ-8% מהבחירות הקודמות.
באיטליה, לה שמורים 76 מושבים בפרלמנט, מפלגת הימין פראטלי ד'איטליה של ראשת הממשלה ג'ורג'יה מלוני סיימה ראשונה זכתה ב 27.7% מהקולות, מה שצפוי להכניס 23 מושבים לסיעת ה-ECR בפרלמנט האירופי.
בהונגריה זכתה מפלגת הימין בהנהגתו של ויקטור אורבן ב-44% מסך הקולות, כאשר 18 מתוך 21 המושבים השמורים למדינה יתפסו על ידי אנשי ימין.
בספרד, שמנהיגיה הפכו אותה למדינה הכי אנטי ישראלית באירופה, לה שמורים 61 מושבים בפרלמנט, נרשם מהפך מרשים כאשר בניגוד לבחירות הקודמות לאיחוד האירופי, אז ניצחו הסוציאליסטים, הפעם מפלגת הימין-מרכז EPP הצליחה להשיג 22 מושבים לעומת מפלגת השמאל מרכז הסוציאליסטית שהשיגה רק 20 מושבים.
במקום השלישי הגיעה מפלגת הימין הקיצוני VOX שהשיגה שישה מושבים. סך הכל השיג הימין 50% מהקולות בעוד השמאל השיג רק 43%, מה שמהווה הפסד כואב (ומשמח את אוהבי ישראל) לראש הממשלה הסוציאליסט והאנטי ישראלי, פדרו סנצ'ז,.
בפולין, לה שמורים 53 מושבים בפרלמנט, ההצבעה הייתה באופן מובהק לימין. מפלגת KO המשתייכת לסיעת ה-EPP שהינה מפלגת ימין מרכז זכתה ל38% מקולות המצביעים. מפלגת ה-PIS המשתייכת למפלגת הימין ECR זכתה ל 34% מהקולות.
בבלגיה לה סך הכל 22 מושבים בפרלמנט, נערכו היום גם בחירות כלליות ובחירות לשלושת המחוזות במדינה. התוצאות הראו עליה משמעותית בכוחן של מפלגות הימין במדינה, גם בבחירות הארציות וגם בבחירות לפרלמנט האירופי. כתוצאה מכך, ראש הממשלה הבלגי אלכסנדר דה-קרו שביקר לא פעם את ישראל, החליט להתפטר מתפקידו.
בהולנד, לה שמורים 31 מושבים בפרלמנט, התוצאות היו יחסית מאוזנות מבחינה פוליטית. מי שכן רשם הישג, וזאת בהמשך לבחירות הארציות שהיו במדינה, הוא חירט וילדרס, מנהיג מפלגת הימין PVV, ומעריץ גדול של ישראל, שזכה בשישה מושבים עבור סיעת ה-I.D.
בצ'כיה נרשמה עליה מתונה בכוחו של הימין, בעוד ברומניה המפלגה הסוציאליסטית זכתה במירב הקולות.