הסטייליסטית גל מרום, נותנת עצות ליצור את כרטיס הביקור שלך ב 2 דקות:

בוקר לא שגרתי. פותחת את עיני אחרי לילה לא פשוט למדינה. אריק אינשטיין, גדול הזמרים לא כאן. חושבת שכבר אתעורר מחלום רע, אך לא, טעיתי. שקט כבד, דממה מעיקה ורק השירים מתנגנים ברקע. שירים שליוו אותי כל חיי. חושבת לעצמי האם הרגעים האלה יחזרו? האם יקום עוד זמר גדול כזה? האם נצליח לבנות לעצמנו סמל בסדר גודל כזה? לאט לאט השאלות הולכות ונעלמות. לא יכולתי בלי לפתוח בכמה מילים כואבות ואמיתיות על מי שהיה ואיננו עוד.

אחרי לילה מטלטל ועצוב כל מה שבא לי לעשות זה הכל כולל הכל. לראות הכל, ללמוד הכל ולקנות הכל. כי החיים קצרים ועל זה אין וויכוח. ואולי היינו צריכים לחטוף את הטלטלה הזאת בשביל להתעורר ולהתחיל לראות את האור.

בא לי ממש לספר לכם שמהיום אני סטודנטית שנה א' לצילום. אחרי בריחה מכל מסגרת אפשרית ונסיון לסיים את הכל כדי להשאיר "פתח" לחיות, הבנתי שהמסגרות שברחתי מהן כל חיי הן האידיאל בשבילי. ומה לעזאזל לובשים ליום ראשון ללימודים? איזה רושם בא לי ליצור? הרי ידוע שסטילינג ורושם זה קודם כל. זה בטח לא מפליא אתכם אם אומר שהלבוש אומר עלינו הרבה יותר ממה שחושבים. הוא בעצם אומר עלינו הכל במפגש הראשוני. ואם אתם בטוחים שאני טועה נסו לחשוב עליכם בתור סטודנטים או אפילו עובדים בעבודה חדשה מגיעים ליום הראשון ומיד עושים סלקציה כבדה בראש על מי לובש מה ומה זה אומר עליו?! התת מודע משתלט עלינו בלי שנרצה ומיד השאלה הבאה שעולה היא "מה בעצם חושבים עלי?" נקודה למחשבה. ניסיתי לנתח את זה פעם ולא הצלחתי, אז פשוט שאלתי חברה טובה. אני אשאיר לכם בסטייט-אוף-מיינד לדמיין את זה. 

רושם ראשוני הוא מונח שקצת כבד עלי. למה לעזאזל צריכים לשפוט אותי על פעם אחת? ולמה אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה לאחר מפגש לא מוצלח? כאלו הם חיינו! כרטיס הביקור הראשוני שלנו אמנם מעט שטוח, אך הוא עדיין קריטי משום שלאותו כרטיס ביקור תהיה השלכה על המשך התגלגלות האירועים.

סגנון לבוש, שפת גוף ואפילו צבע הבגדים שבחרת הם מסרים לא מילוליים שגורמים לסובבים אותנו לגבש דעה עלינו עוד לפני שפתחנו את הפה והשמענו לעולם את כל החוכמה הבלתי נגמרת שלנו.

הבגדים שאת בוחרת ליום הראשון בעבודה נניח צריכים להתאים למקצוע, לאופי המשרה, למעמד התפקיד וכמו כן לקוד הלבוש המקובל בחברה. אותי אישית קוד הלבוש המקובל לחלוטין לא מעניין כי תמיד אשמח שכל העדר יתאים את עצמו אלי (רגע של מעוף עצמי).

אם מישהי נניח עובדת במשרד עו"ד עדיף שתגיע עם לבוש מוקפד ומתוקתק, בגדים בגווני שחור, אפור, לבן, לוק מסוקס. לעומת בחורה שעובדת במשרד קד"מ ויח"צ, אם תגיע בגווני אפור ותשדר שמרנות יהיה לסביבה קצת קשה יותר להיפתח אליה לעומת בגדים בצבעים נעימים יותר. בתפקידים כמו מעצבת גרפית, קופירייטירית ומקצועות האומנות הייתי ממליצה על לבוש ייחודי, שובר שיגרה דווקא משום שהבידול שלך מהכלל יכול לשחק לטובתך. הכל שאלה של "מה את רוצה להעביר לסביבה?"

אם בחרנו ללבוש מכנסיים ואם בחרנו ללבוש שמלה זה אומר עלינו לא מעט, כמו כן גם אורך השמלה משדר הרבה. שמלה קצרצרה למשל משדרת משהו צעיר יותר, נועז, פתיחות, לעומת שמלה באורך מידי (קצת אחרי הברך) שמשדרת נשיות, רצינות ומסירות למקום אליו הגעת.

ליום ראשון בתור סטודנטית בבית ספר לצילום אני יותר מאשמח לשמור על ייחודיות ובידול משאר הכיתה, אגיע בנעליים נינוחות (כי עקבים זה ממש לא מתאים), חולצה לא שיגרתית וג'ינס בויפרנד, משקפי ראייה מגניבות יוסיפו ללוק התלמידה שלי בתוספת תיק זרוק.

אקססוריז זה דבר מאוד חשוב בראיון עבודה -

אל תגיעי עם תיק מרופט, הקפידי להיות מתוקתקת מכף רגל ועד ראש. כמו כן, אם הגעת עם הפלאפון, מפתחות וסיגריות ביד הכניסי את הכל לתיק ואל תפזרי את חפצייך על שולחן המראיין. אם בחרת לשים שרשרת, הקפידי על אחת עדינה. את מתלה הפעמונים לרכב תוכלי לשים ביציאה בערב עם החברים והמשפחה שמכירים אותך כמה שנים טובות.

ללא ספק לבוש זה לא הדבר היחיד שיוצר רושם ראשוני - שפת גוף היא אחד האלמנטים המלחיצים ביותר כי לפעמים היא לא בשליטתנו. הקפידי לחייך ביומך הראשון ולא להעביר רושם מתנשא. אם את בראיון עבודה, מקדי את המבט במראיין, אל תתעסקי עם דברים לא רלוונטים, הקפידי לא לגעת יותר מדי בשיער - כמובן שאופן הישיבה ושפת הגוף אומרים עלייך לא מעט. לעולם אל תשלבי ידיים בראיון עבודה - אל תצרי תחושת מגננה ותראי קשובה למראיין.

אולי זה נשמע קלישאה אבל את הרושם הראשוני מגבש האדם שמולך תוך פחות מ2 דקות.

בהצלחה!

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]