(צילום: EPA)

לפני כחודש שיתפה סין בפומבי את פענוח המטען הגנטי המלא של הנגיף, הוא ה-RNA. למעשה, זהו השלב הראשון בניסיון לפתח חיסון - ללא הבנת הנגיף לא ניתן היה להתחיל במלאכה.

בסוף ינואר, הצליחו לראשונה מדענים מחוץ לסין לגדל בהצלחה את נגיף הקורונה: החוקרים מאוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה ומוסדות נוספים בארצות הברית ואירופה, הצליחו להבין במהירות את מאפייני הנגיף, צעד שלרוב אורך שנים ארוכות. השלב הבא הוא ייצור כמויות עצומות מהנגיף המהונדס, כך שניתן יהיה להפיק ממנו חלבונים שיוזרקו לשריר, יוכרו על ידי גוף האדם כגורם זר, ויגרמו לו לפתח נוגדנים, אותם "חיילים" שנצמדים לפולש הזר, ומאותתים למערכת החיסון ובעיקר לתאי הדם הלבנים שיש לפעול.

לאחר פיתוח אותו חלבון, נדרשים המדענים לבדוק אותו על סדרות של בעלי חיים כדי לוודא שהוא אינו גורם לתופעות לוואי קשות, ושהוא מצליח לעורר יצירת נוגדנים נגד נגיף הקורונה. לאחר תקופת הניסויים בבעלי חיים, מתחיל השלב המכריע מכולם: הניסויים הקליניים בבני אדם.

ד"ר יעל פארן מהמרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, מומחית לרפואה פנימית ומומחית למחלות זיהומיות, מנהלת השר"ל והמרפאה למחלות מטיילים, מסבירה כי ההתפרצות תתרחש בכל מקרה אבל מנסים לדחות אותה לקיץ.

התפרצות והדבקה גדולה היא אופציה ריאלית בארץ. רק מה? אם זה קורה בקיץ אז אין הרבה חולים בבתי החולים, הנתונים מאוסטרליה מראים שאולי הווירוס בקיץ פחות פעיל כמו שהיה אצל הסארס. כלומר המאבק הוא לרווח את עקומת הצמיחה את הפיק של התפרצות המחלה".

"בכל מגפה יש פיק וכשעוברים אותה חלה ירידה כי אנשים מפתחים עמידות, יש תרופות, הבעיה היא שהווירוס בהתקדמות. כאן אם נגיע לקיץ יהיה יותר קל להתמודד איתו.

עד כאן המסר הרשמי – בפועל לדינמיות של החיים כוח משלהם – והמומחים יודעים פחות מאשר יותר

 

מצאת הפרת זכויות יוצרים צרו קשר במייל: [email protected]