לכבוד יום העצמאות אספנו כמה המצאות ישראליות ששינו את העולם או לפחות שידרגו אותו מאוד. הגאווה ישראלית.

חלק ידעתם שהם שלנו וחלקם, אולי אתם לא מכירים.

WAZE - אפליקציית ניווט חברתית

הממציאים: אהוד שבתאי, אמיר שנער ואורי לוין (חברת WAZE)

חברת Waze (במקור FreeMap), לקחה את תחום הנייווט  צעד אחד קדימה. החברה הוקמה ב-2008 על ידי אהוד שבתאי, אמיר שנער ואורי לוין, כדי למצוא פתרון חדש לבעיית הניווט ברכב.

בעוד השירותים הקיימים לניווט הציעו פתרונות בתשלום, המבוססים על מיפוי מקצועי תוך השקעה כספית ניכרת, ב-WAZE החליטו ללכת על גישה המתבססת על שימוש במידע המגיע מן הנהגים עצמם.

ההצלחה שלה זכתה WAZE בעולם היא כה גדולה, עד כי בתוך כארבע שנים יצרה החברה בסיס בן לא פחות מ-40 מיליון משתמשים רשומים, (מהם כ-1.6 מיליון בישראל) ואף זכתה להמלצה רשמית נדירה של מנכ"ל גוגל, טים קוק. כמו כן, זכתה WAZA  בפרס האפליקציה הטובה ביותר ב-2012, בכנס הסלולר העולמי MWC.

וויז נמכרה לגוגל בכמיליארד דולר!!

 

כיפת ברזל -האשדודים מאוהבים

בשנת 2005 הוחלט בצה"ל על תוכנית כיפת ברזל, שתכלול פיתוח מערכת להגנה מפני טילים ורקטות לטווח קצר. עקב מלחמת לבנון השנייה, החליט שר הביטחון דאז עמיר פרץ, כי יש להקצות משאבים באופן מיידי לפיתוח הפרויקט, שקיבל בהמשך מעמד של פרויקט חירום לאומי. לאחר מאמץ פיתוח מסיבי, שבוצע במהירות שיא, הצליחה חברת רפא"ל, בשיתוף שורה ארוכה של חברות שתרמו לפרויקט, להשלים את עיקר הפיתוח

יירוטים מרהיבים בוצעו מאז עם  כ-85%  הצלחה, מה ששנה את כל מערך הלחימה של צה"ל, ולמנוע פגיעה נרחבת בישראל ונתן שקט משמעותי לתושבי אשדוד והדרום.

מערכת כיפת ברזל זכתה לשבחים רבים בעולם כולו ושורה של מדינות הביעו התעניינות ברכישתה.

                                                                                                       

מקלדת לייזר

מקלדת הלייזר שבנויה מאותה טכנולוגיה שמקרינה מקלדת על השולחן ומאפשרת לכם להקליד ללא שימוש במקשים מקורה מסתבר בחברה ישראלית בשם Lumio. החברה הציגה את האבטיפוס הראשון של הטכנולוגיה בתערכות CeBIT בשנת 2002 והמוצר הושק שנתיים לאחר מכן. בשנת 2007 זכתה המקלדת המוקרנת לתואר "ההמצאה הטובה ביותר" בתערוכת CES לאלקטרוניקה הבידורית.

 

עט מתרגם

אם נולדתם אחרי הניינטיז אז בטח לא שמעתם על העט המתרגם שגם הוא היה פרי עטו של המוח היהודי - ישראלי הקודח. כמה שנים לפני פלישת הסמארטפונים לחיינו העט המתרגם היה להיט. המכשיר דמוי העט שידע לסרוק טקסט בכל שפה ולהציג תרגום מיידי על גבי המסך הקטנטן. ההמצאה הזו פותחה על ידי חברת Wizcom שהוקמה בירושלים בשנת 1995, אך העבירה את המטה שלה לארצות הברית. לצערם הטלפונים החכמים שהתפתחו בשנים האחרונות בצורה מדהימה הפכו את המוצר שלהם לכמעט בלתי נחוץ והחברה שנקלעה לקשיים כלכליים הגישה בקשה לפירוק בתחילת השנה.

 

לוגו בבילון

עוד בענייני תרגום, המילון הווירטואלי המפורסם, בבילון, שפותח על ידי חברת בבילון שהיא חברת בת של פורמולה מערכות הישראלית. התוכנה המתוחכמת שמאחורי המילון מאפשרת למשתמש לתרגם או להסביר ביטויים בלחיצת כפתור אחת ובזמן אמת. המילון הושק בשנת 1997 תחילה בחינם והחל משנת 2001 בתשלום, כאשר היום התוכנה כבר חצתה את קו 100 מיליון המשתמשים.

 

כבל לשידור תכני HD, רק בלי הכבל

תקשורת וידאו באבחנה גבוהה (WHDI), נשמע מסובך? כולכם ודאי מכירים את כבל ה-HDMI הסטנדרטי שמאפשר העברת קול ותמונה בכבל אחד ובאבחנה גבוהה, במילים פשוטות יותר High Definition ובמילים פשוטות אפילו יותר  HD.

חברת אמימון הישראלית הצליחה להעביר את האותות בצורה אלחוטית בתדר 5GHz סטנדרטי. המשמעות, התקן שכבר נמצא בשימוש על ידי חברות רבות במתאמים שונים לקונסולות משחקים ובכרטיסי מסך יחודיים שמאפשרים לנו לצפות בתמונה חדה וברורה מאי פעם.

 

טלפון דרך האינטרנט

טלפוניה באמצעות האינטרנט (VoIP), אותו פרוטוקול תקשורת שמשמש כיום את השיחות של סקייפ, את שיחות הווידאו של פייסבוק , גוגל פלוס ואפילו את הטלפונים הקוויים של חברות האינטרנט. כל אלה בנויים על בסיס הפיתוח של חברת VocalTec הישראלית. החברה מחזיקה ביותר מ-30 פטנטים ומציעה אפילו שירות טלפוניה מבוסס אינטרנט משלה. עם זאת, בדומה לחברות רבות, השירות שלה נפוץ דווקא בארה"ב ולא בישראל.

דיסק-און-קי –

זיכרון פלאש נייד שהופך להיות דיסק וירטואלי באמצעות יציאת USB. פיתוח של חברת אם-סיסטמס בראשותו של דב מורן. הדיסק-און-קי יצא לשוק בשנת 1999, והפך את דב מורן לאיש עשיר מאוד. אך מורן, איש עשייה, בחר להמשיך ולפתח טכנולוגיות חדשות, גם לאחר שמכר את חברתו, ולא להסתפק במוצר, שהפך בינתיים למוצר חובה אצל כל מי שברשותו מחשב.

 המטוס ללא טייס

ישראל היא יצואנית המל"טים (מטוסים ללא טייס) הגדולה והמובילה בעולם, גם לפני ארצות הברית. חשיבותם של המל"טים שהם יכולים לשהות שעות רבות באוויר, הם מתצפתים באופן קבוע על האויב, והם גם יכולים לתקוף אותו. הסיוע הטקטי שהם מעניקים לכוחות על הקרקע הוא ללא תחליף.

בשנים האחרונות מכרה ישראל ברחבי העולם מל"טים בשווי מיליארדי דולרים מה שמציב אותה במקום הראשון בעולם.

מל"ט, שהחל כמזל"ט (מטוס זעיר ללא טייס) הוא רעיון קטן וממזרי, שאחר כך הפך לגדול וממזרי, והטכנולוגיה היא ישראלית לגמרי, וטוב שכך.

הם עובדים בשמירת הביטחון שלנו 24 שעות ביממה, מרחפים מלמעלה, ואפילו, לפי מקורות זרים, תוקפים.

המוניטין של חיל האוויר שלנו, הנחשב בידי רבים כטוב בעולם, תרם לכך, והתעשייה הזו שלנו פורחת, לשימוש צבאי ואזרחי. זהו מנוע הצמיחה החשוב ביותר כיום בתחום התעופה, כאשר ההוצאות על מל"טים מכל הסוגים (כולל אזרחיים) יוכפלו מהיום לרמה של 11.6 מליארד דולר בשנה עד 2023. 

הקסדה הכי חכמה בעולם

בעוד ענקית החיפוש גוגל גורמת לכולנו להתלהב ממשקפי האינטרנט הממוחשבים שעתידים להיות הדבר הבא בתחום הטכנולוגיה - באלביט מייצרים, מזה מספר שנים, בעבור טייסים, מוצרים דומים ואף מתוחכמים הרבה יותר.

 משקף הקסדה של אלביט מציג לטייס את כל נתוני הטיסה הנחוצים לו לביצוע משימתו ואף מאפשר כיוון מערכות, כדוגמת נשק, על ידי הטיית הראש בלבד. קסדות אלו מיוצרות על ידי חברת-הבת האמריקנית של אלביט מערכות, VSI, ומשולבת ביותר מ-95% ממטוסי הקרב והמסוקים הנמצאים בשימוש צבאות ומדינות ברחבי העולם.

הקסדה מעניקה לטייסים יכולת התמצאות סביבתית ויתרון משמעותי בביצוע משימות אוויר-אוויר ואוויר-קרקע.

החברה אף זכתה בחוזה לפיתוח הקסדה גם עבור מטוס החמקן, F-35.

גלולת-מצלמה לבדיקת וושט ומעי- 

פותחה על ידי חברת גיוון אימג'ינג הישראלית. קיימים הרבה פיתוחים ישראלים בתחום הרפואה, אבל הגלולה הגאונית והיעילה הזו שפותחה בישראל, מהווה פריצת דרך בתחומה, והיא מאפשרת איבחון מחלות ובעיות מעיים בדרך, שעד לפני שנים בודדות נחשבה כמדע בדיוני.

 

הטפטפת –

הטפטפת ושיטת ההשקיה המבוססת עליה הומצאו, יוצרו והופצו על ידי המהנדס הישראלי שמחה בלאס ובנו ישעיהו, מסוף שנות ה-50 ועד אמצע שנות ה-60, כאשר מערכת ההשקיה הניסיונית הראשונה הותקנה על ידם בשנת 1959. בשנת 1966 הועברו הייצור והמשך הפיתוח וההפצה למפעל נטפים שבקיבוץ חצרים, שהיה בתחילתו בבעלות משותפת של בלאס וחצרים. לאחר מכן, הוקמו מפעלי "נטפים" בקיבוצים מגל ויפתח, שנכנסו לשותפות ב"נטפים". כיום נוטלת ישראל חלק מרכזי בפיתוח ובייצור הטפטפות, ומערכות ההשקיה בטפטוף מיוצרות על ידי חברות רבות בישראל ובעולם. ההמצאה גרמה למהפכה עולמית בשיטות ההשקיה והדישון בחקלאות, והובילה לחיסכון במים ולהגדלת היבולים.

 

עגבניות השרי –

הזן הנפוץ כיום של עגבניית השרי פותח בישראל, בכמה מכוני מחקר במדינה. הקבוצה הבולטת ביותר הובלה על ידי פרופ' נחום קידר ופרופ' חיים רבינוביץ' מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. העגבנייה פותחה כחטיף בריא לאכילה מול הטלוויזיה, ולכן שמה הראשון היה עגבניות טלוויזיה, אולם הדמיון של זן זה לדובדבן קבע את שמה הסופי: עגבניית שרי (באנגלית שרי זה דובדבן).

 

דוד שמש בשנת  1955

דוד השמש שנמצא על גגות הבתים בישראל, ובעולם כולו - פותח על ידי ד"ר צבי תבור , פיזיקאי צעיר שהבין כי ללא משאבים טבעיים של גז או נפט (באותה תקופה לפחות), חייבת המדינה למצוא מקורות אנרגיה חלופיים, והוא החליט למקד את מחקרו באנרגיית השמש.

 ד"ר תבור פיתח את קולט השמש שמותקן עם דוד השמש כמעט בכל בית בישראל (מתוקף חוק החל מ-1976), וחוסך למדינת ישראל, על פי הערכות המשרד לאיכות הסביבה, כארבעה אחוזים מצריכת האנרגיה. תבור זכה על עבודתו לאות הוקרה מיוחד מדוד בן גוריון, והוא המשיך במחקריו בתחום האנרגיה הסולארית עוד שנים רבות.

דפוס דיגיטלי

ממציא  בני לנדא. שהקים את חברת אינדיגו, עם חזון לפיתוח טכנולוגיית הדפסה דיגיטלית שתאפשר הדפסה ישירה מן המחשב אל הנייר.

באותה עת מחשבים אישיים לא היו בנמצא, והחזון נשמע כמעט מופרך. לאחר שנים של פיתוח הציגה אינדיגו את הדיו האלקטרוני - Electro-ink, דיו נוזלי מיוחד, שבתהליך חימום הופך לפלסטיק ומסתדר על הדף בהתאם להוראות מן המחשב באמצעות מתח חשמלי.

ב-1993 הכריזה חברת אינדיגו על ה- E-Print 1000- מערכת הדפסה חדשנית שחוללה מהפכה בעולם הדפוס.

הדפוס הדיגיטלי של אינדיגו אִפשר הדפסה ישירות מן המחשב, והפך עם השנים לאחת מטכנולוגיות ההדפסה הפופולריות בעולם .

אפיליידי

הפחות צעירים שבין קוראנו  זוכרים בוודאי את שיגעון ה"סופט אנד איזי", שלימים הפך ל"אפיליידי", שיגעון שפרח באמצע שנות ה-80.

שני צעירים מקיבוץ הגושרים בגליל העליון, יאיר דר ושמעון יהב, עבדו על ההמצאה שלהם שנים. הרעיון: לתלוש במקום לגלח. השיטה: קפיץ מעגלי שמסתובב במהירות. התוצאה: תולש השיער האלקטרוני הראשון.
הממציאים רשמו פטנט על המצאתם במדינות רבות עם רגליים שעירות, למרות הספקנות שהפגינו מומחי שיווק. המציאות הוכיחה שהם צדקו, כשתוך שלושה שבועות מרגע הופעת הדגם הראשון על המדפים – כל המכשירים נחטפו. 
קיבוץ הגושרים, שבמפעל שלו יוּצר האפיליידי, עבר מפשיטת רגל להצלחה כלכלית אדירה. מכשיר האפיליידי כבש במהרה גם את הרגליים באירופה, ואחר-כך בניו-זילנד, בארצות-הברית ובדרום אפריקה. בתקופת השיא, 1989, נמכרו מיליון יחידות בחודש אחד! בהמשך הוגשו 100 תביעות נגד חברות שניסו לגנוב את ההמצאה.

 

המשחק שנמצא ב30 מיליון בתים בעולם

בעקבות האיסור על משחק הקלפים שהיה נהוג לזמן מה בשנות ה-40, המציא אפרים הרצנו את ה"רמיקוב". כשעלה הרצנו ארצה בשנות ה-50 פיתח את חלומו, ובחצר האחורית של ביתו בבת ים ייצר משחקי "רמיקוב", בעזרת ילדיו מריאנה ומיכה הרצנו.

ההצלחה לא איחרה לבוא ומשפחת הרצנו חנכה מפעל מודרני, בשם "למדע תעשיות קלות".

בהמשך ילדיו של הרצנו ייסדו את חברת קודקוד, משווקת המשחק.

כיום, הרמיקוב מיוצא ל-58 מדינות ב-27 שפות שונות ונחשב לאחד משלושת משחקי הקופסא הנמכרים בעולם אותו תוכלו למצוא ב-30 מיליון בתים ברחבי תבל.

הדלקן - מהפכה בתדלוק

בשנת 1983 פיתחו דויד קלריך ודב טלמור, מחברת אורפק, אמצעי המאפשר רכישת דלק ללא תשלום מזומן או אשראי לציי רכב. הדבר הביא לשליטה בהוצאות וחסכון בהוצאות הדלק של החברה המתקינה אותו.

בגרמניה, החיסכון עמד על 5%, באיטליה ומקסיקו החיסכון עמד על 40%.

כיום יש למעלה מ-10 מיליון רכבים בעולם עם דלקן של אורפק.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]