שרון נעמן (43), גרוש ואב לחמישה ילדים, עובד כנהג מונית באשדוד, מצוי בשנים האחרונות במאבקים משפטיים מורכבים, המתנהלים מול פקידי הסעד. נעמן, הנחשב לאחד מבכירי "התנועה למען עתיד ילדינו", הוא הכתובת למאבקם של הורים רבים מול הרשויות. התנועה פועלת למען אבות גרושים, אשר מופלים על רקע מגדרי וסובלים מרדיפת בתי המשפט למשפחה, המשטרה ומוסדות הרווחה ומוסדות נוספים של  המדינה. "התנועה פועלת בגבורה למניעת חטיפת ילדים על ידי רשויות הרווחה, בתי המשפט ומוסדות המדינה", מסביר נעמן.

סיפורו המדהים של נעמן התחיל לפני יותר מחמש שנים, ביום בו אשתו לקחה את חמשת ילדיהם ועזבה את הבית ללא הודעה מוקדמת. "יום אחד הגעתי הביתה אחרי העבודה ומצאתי בית ריק, האישה עזבה את הבית עם כל 5 הילדים שלי, הגדול היה אז בן 10 והקטנה שלי בת שלושה שבועות בלבד", משחזר נעמן בקול סדוק. אחרי מאבקים וחיפוש אחר הילדים, התברר לנעמן, כי אשתו וילדיו נמצאים במעון לנשים מוכות בצפון וזאת ללא תלונה או עבר של אלימות במשפחה. ראוי לציין כי האישה לא הגישה מעולם תלונה על אלימות במשטרה, וגם מעולם לא דיווחה לרשויות על אלימות בבית, אלא היא החליטה להתגרש ולעזוב את הבית. הרשויות לא יכלו להחזיק ב-5 הילדים, ולכן נשלחו שני בניו הגדולים של נעמן להיות תחת חסותו, במקביל דאג לתת לאישה מזונות למרות שהוא מחזיק שני ילדים תחת חזקתו. הילדים היו תחת משמרתו של נעמן תקופה, אך בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" פקידי הסעד החליטו שעדיף לילדים להיות במוסד, מנותקים מאבא ומאימא, ללא סיבה ממשית. אלפי ילדים, מנותקים בישראל מהוריהם בכל שנה על ידי פקידי סעד. במקרה של שרון נעמן היו אלה פקידי הסעד לחוק הנוער של משרד הרווחה, המכונים "עובדים סוציאליים לחוק הנוער, טיפול והשגחה" (אך הכינוי השגור הוא עדיין פקידי סעד), שהוציאו את שני הבנים בעילה שמדובר בחשש לשלומם.
על פי נתוני משרד הרווחה, חיים היום בפנימיות ובמשפחות אומנה כ-10,000 ילדים שהוצאו מבתיהם על ידי פקידי סעד לחוק הנוער. בשנת 2012 טיפלו פקידי הסעד לסדרי דין בכ-11,000 משפחות בהליכי גירושים. פקידי הסעד כפופים מקצועית למשרד הרווחה, אך עובדים ברשויות המקומיות ומקבלים מהן את שכרם. בישראל פועלים כ-900 עובדים סוציאליים לחוק הנוער וכ-700 עובדים סוציאליים לסדרי דין. בכל שנה מוכשרים כמה עשרות פקידי סעד חדשים. תחושותיהם של הורים רבים, ביניהם נעמן, היא שפקידי הסעד בישראל הפכו להיות גורם בעל כוח עצום, כמעט נטול איזונים ובלמים ואופן פעולתם שנוי במחלוקת. בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט לנוער, הקורסים מעומס תיקים, נוטים להסתמך על חוות הדעת של פקידי הסעד וכך מגדילים את כוחם העצום. מול אלה ניצבים ילדים הגדלים ללא הוריהם, והורים שחשים כי אינם מצליחים להתגונן מול המערכת ונידונים להתנתק מהדבר היקר בחייהם.שרון נעמן עם השר לשעבר משה כחלון. "כחלון הבטיח לבדוק באופן יסודי את התנהלות הדברים ואת נושא של פקידות הסעד שפעלו באופן שרירותי ופגעו בבני"

"הילד הסתובב כמו זומבי"

הבן הגדול של נעמן עידו (שם בדוי) עבר מסע תלאות, מהרגע שהוציאו אותו מחזקת אביו והכניסו אותו למוסד, הוא נאלץ להתמודד עם המציאות הקשה בה הוא נקרע גם מאימא וגם מאבא, לעידו לקח זמן רב עד שמצא את עצמו במוסד חינוכי דתי בעיר. הבן השני מיכאל (שם בדוי) עבר בשנים האחרונות בין מוסד לימודים אחד לשני, כאילו היה סוג של בדיחה המסופרת מפה לאוזן. בשנים שחלפו עבר מיכאל מספר אבחונים פסיכיאטריים, לאחר שלא היה רגוע ושליו במוסדות החינוך בהם למד. עולה השאלה כיצד ילד שהתנתק מאימו ומאחיו וכעת נחפה עליו להתנתק מאביו, יהיה מסוגל ללמוד באופן נינוח? מנהל הרווחה שלח את הילד לאבחון אצל פסיכיאטר מקומי, שהחליט שהילד צריך לצרוך כדורים פסיכיאטריים להרגעה. "הפסיכיאטר החליט שהילד צריך לשתות כדורים במינון גבוה", נזכר נעמן בתקופה השחורה שעבר עם מיכאל. "מצאתי את מיכאל מסומם, לא ערני במשך כל שעות היממה", הוא ממשיך לתאר, "זה היה מדאיג לראות את הילד שלך מסתובב כמו זומבי. העיניים שלו היו מתגלגלות ללא כל שליטה, בקושי מגיב לסביבה, לא אוכל. הם רצו לראות אותו יותר רגוע בכיתה, אבל על הדרך הם כמעט גמרו לו את החיים. למזלי, הייתי ערני ולקחתי אותו לבדיקה פרטית אצל שני פרופסורים מומחים בתחום". בחוות הדעת של הפרופסורים נכתב: "מדובר בילד עם יכולות לימודיות טובות, ללא קווים עבריינים. הילד נאה במראה, מטופח, בעל אינטליגנציה תקינה, מדבר על עצבות וייאוש. לא נצפו סימנים של הפרעה פסיכיאטרית".בקרוב עתיד להיפתח באשדוד סניף של "התנועה למען עתיד ילדינו", אותו ינהל שרון נעמן, האב הלוחם
אולם זה לא הועיל, ובעקבות החלטת בית המשפט לענייני משפחה, הוחלט להוציא את הילד למוסדות חוץ-ביתיות, ובכך למעשה לנתק את הילד מאביו. באחד המקרים הילד נשלח למוסד סגור מחוץ לעיר, ותוך מספר ימים נשבר, וביקש מאביו שיבוא לחלצו. האב המיואש וחסר האונים סיפר: "מיכאל למד אז במוסד חינוכי באשדוד. מאחר והוא דתי לכל דבר ועניין, וחובש כיפה וציצית, הוא התעקש להמשיך וללמוד במוסד חרדי. יש בידיי מכתבים מהרבנים הבכירים ביותר בעיר, שמאשרים כי מדובר בילד דתי, כדי שלא יעבירו אותו למוסד לימודי חילוני. בית המשפט נתן הוראה שהילד ילמד במוסד חילוני בפתח-תקווה, ולאחר יממה אחת הילד נשבר מאחר, שהבין שאין אוכל מספיק כשר באותו מוסד". כיום לומד מיכאל בבאר שבע ובשנה שעברה זכה בתעודת הצטיינות מטעם המוסד בו הוא לומד.

ועדת סילמן מתכנסת בימים אלה ותדון בתפקודן של רשויות הרווחה

לפני כחצי שנה, זמן קצר לאחר שנכנס לתפקידו, מינה שר הרווחה מאיר כהן ועדה בראשות מנכ"ל משרדו, יוסי סילמן, לבחון את תפקודן של רשויות הרווחה בכל הקשור לניתוק ילדים מהוריהם והוצאתם מבתיהם. כהן ער לבעיות הרבות המתעוררות בעניין, תלונות רבות הופנו אליו, והפגנות נערכו מתחת לביתו בדימונה. מסקנות הוועדה צפויות להתפרסם בחודש הקרוב, אך לכל האירועים הללו קדמה זעקתו של שרון נעמן מאשדוד. לפני 3 שנים הפגין מול ביתו של שר הרווחה דה אז משה כחלון. "שעתיים לאחר מכן ניגש אלי אחד מעוזריו של כחלון והבטיח פגישה מסודרת עם השר", מספר נעמן על השתלשלות האירועים "בפגישה שנערכה בלשכתו הבטיח השר לבדוק באופן יסודי את התנהלות הדברים ואת נושא של פקידות הסעד שפעלו באופן שרירותי ופגעו בבני". עוד אז הבטיח השר כחלון שהוא יקים גוף מפקח שיבדוק את החלטות פקידות הסעד להוצאת ילדים מביתם. ראוי לציין שמי שמלווה את מאבקו של נעמן הוא יקי בן ישככר, מנכ"ל תנועת "עתיד ילדינו".יקי בן יששכר, ממקימיה של "התנועה למען עתיד ילדינו", נואם בוועדת סילמן בכנסת

"ידיהם של פקידי הסעד מלאות עבודה"

"לפקידי הסעד ניתן כוח גדול ביותר, בלי שיש להם כלים לבדיקת ראיות ולבדיקת מיומנות של הורים לגדל את ילדיהם", קובעת השופטת המחוזית בדימוס חנה בן עמי, שניהלה את בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום הקמתו ושימשה גם שופטת מחוזית. אין זה מובן מאליו ששופטת לשעבר יוצאת בביקורת פומבית וגלויה כלפי משרד הרווחה ומערכת המשפט. אומרת בן עמי בראיון לעיתון "שישבת" של ישראל היום: "בתי המשפט העמוסים רואים בפקידי הסעד כוח מקצועי, שמהווה מעין זרוע ארוכה שלהם, ולכן הם נוטים לקבל את התסקירים שלהם ללא חקירה ובדיקה. גם ידיהם של פקידי הסעד מלאות עבודה, הם נדרשים לכתוב תסקירים רבים, וכשממילא כל מה שנעשה או לא נעשה על ידם אפוף חשאיות, הדרך הקלה היא להכתיב תוצאה בלי שהדברים נבדקו לעומקם. תפקידם של פקידי הסעד, המקבלים את שכרם מהקופה הציבורית, הוא לאסוף את הנתונים ולבדוק את העובדות לאשורן, ללא משוא פנים וללא שיקולים זרים, כדי שבית המשפט יקבל תמונה אמיתית של הממצאים שלהם ויוכל להגיע להכרעה נכונה. לצערי הרב, נתקלתי בלא מעט מקרים שלא כך היה הדבר". בן עמי מציינת כי עבודתם של פקידי הסעד היא עבודה קשה, וחלקם עושים עבודת קודש, אך היא מבהירה: "אבל לצערי, הכוח הרב שהעניק להם המחוקק, וההסתמכות על חוות דעתם בעניינים שהם בבחינת דיני נפשות, גורמים לא פעם לניתוק ילדים מהוריהם שלא לצורך ולהסלמת סכסוכים בין בני זוג. לפקידי הסעד אין את מלוא הכלים המקצועיים לכתוב חוות דעת כאלו".

בקרוב יפתח באשדוד סניף של "התנועה למען עתיד ילדינו"

בימים אלה, בהם נשמעות שוב ושוב טענות כלפי פקידי הסעד בכל רחבי הארץ, הורים רבים יוצאים כנגד החלטותיהם ואומרים: "עד כאן!". יותר מעשרת אלפים ילדים בישראל מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה על ידי פקידי הסעד. בתי המשפט למשפחה ובתי המשפט לנוער, קורסים מעומס התיקים, נוטים להסתמך על חוות דעתם ללא עוררין, כתוצאה מכך נקרעים ילדים רבים מהוריהם, לעיתים שלא לצורך, וההורים חשים חסרי אונים מול המערכת. "התנועה למען עתיד ילדינו" מייצגת 750,000 ילדים וכ-300,000 אבות גרושים, אשר מופלים על רקע מגדרי וסובלים מרדיפת בתי המשפט למשפחה, המשטרה ומוסדות הרווחה ומוסדות נוספים של  המדינה. התנועה נאבקת באלימות מכל סוג שהוא, ושמה לה מטרה למנוע התעללות ואלימות של נשים נגד ילדיהם, נגד תינוקות ובני זוג על ידי מתן עזר מטעם המדינה. התנועה שמה לה דגל לסייע לכל ילד מנותק ומנוכר מהורה או משפחה, ולכל ילד שנמצא במצב של סיכון.שרון נעמן מקווה ששר הרווחה מאיר כהן, יפעל במהרה ויבדוק את תפקודן של רשויות הרווחה, בכל הקשור לניתוק ילדים מהוריהם והוצאתם מבתיהם

בקרוב מאוד התנועה מתכוונת לפתוח סניף מרכזי באשדוד, אותו ינהל האדם שמכיר את הבעיות מבפנים, שרון נעמן. מטרתם של נעמן ובן יששכר הוא להקים גוף חיצוני מפקח, שתפקידו יהיה לשלב בין הילדים לבין ההורים הביולוגיים שלהם, השילוב יתקיים בקהילה, במוסדות החינוכיים ויאפשר לאלו לקיים אורח חיים נורמטיבי כפי שהם ראויים לו.

תגובת משרד הרווחה שהתפרסמה בעיתון "שישבת": "המשרד שם לנגד עיניו בראש ובראשונה את עקרון טובת הילד. בית המשפט שותף מלא לתהליך והוא זה שמקבל את ההחלטה להוצאת הילד מהבית. הוצאת ילד מהבית נועדה לשמור על בטחונו, להגן עליו ולטפל בו. ההוצאה נעשית רק לאחר שהוצעו תוכניות טיפול למשפחה בתוך הקהילה. מדובר בתהליך ארוך ורגיש מאוד, שמעורבים בו אנשי מקצוע רבים מתחומי החינוך, הרפואה, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית. ועדה בין משרדית דנה בתוכניות הטיפול במשפחה בהשתתפות ההורים ורק לאחר שכל הניסיונות לסייע למשפחה לא צלחו. פונה פקיד הסעד לבית המשפט לנוער אשר דן בהליך הנזקקות".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]