שוקי פרג', תושב אשדוד, עובד נמל, תכנן בסך הכל נסיעה של כמה ימים לקהיר בכדי להתחקות אחר בית הוריו. הוריו נולדו במצרים, ופרג' החליט לפני כמה שבועות לנסוע לטיול שורשים ולסגור מעגל עבור הוריו ועבור עצמו.

כשהוא מבלה כמה ימים בקהיר, מצלם תמונות ומרגיש שהוא חווה את החוויה של הוריו מחדש, הקערה לפתע התהפכה. 

"מצרים מדינה מדהימה וקהיר היא עיר מיוחדת ואותנטית. צילמתי 300 תמונות ברחובות העיר, ונהניתי מאוד", הוא אומר בראיון לאתר מאקו לכתב שמעון איפרג'ן.

צילום: שוקי פרג'

"אני אוהב את המדינה הזאת, האנשים נחמדים והאווירה מיוחדת. היה לי חלום לצלם חתונה מצרית ברחוב, לטייל באלכסנדריה ולוקסור, אבל כל זה התפספס לי".

לאורך כל ימי הטיול הראשונים הוא העלה לא מעט תמונות מהטיול לדף הפייסבוק שלו מה שכנראה "העיר" את המצרים לאזרח הישראלי שמסתובב סביבם. 

פתאום באחד הימים מגיעים אליו באמצע הרחוב בקהיר אנשי המוחבראת (המשטרה המקומית) ועוצרים אותו באמצע הרחוב. מכאן הופך טיול השורשים לסיוט.

פרג' מספר לאתר מאקו את שאירע: "הייתי בדרך לתחנת הרכבת רעמסס כדי לקנות כרטיסים לאלכסנדריה. הייתי בלי מצלמה, ולפתע אנשי המחובראת עצרו אותי ושאלו איך אני דובר ערבית בצורה כזו רהוטה.

הסברתי להם שהורי נולדו במצרים ואני אזרח ישראלי שהגיע לטייל במדינה. הם לקחו לי את הדרכון והטיחו בי שאני מרגל ואני אלי כהן. אמרתי להם שהם טועים ואני בסך הכול תייר תמים".

"הגענו לבית המעצר ומיד שמו עלי אזיקים, סמרטוט על הפנים והסיעו אותי לוילה דו קומתית בקהיר. חקרו אותי במשך 45 דקות ואמרו לי שאני מרגל כמו אלי כהן, ולא ייתכן שאני יודע ערבית ברמה כזאת", נזכר פרג'. "מדי פעם החוקרים גם נתנו לי כאפות. זה לא כאב, אבל היה משפיל מאוד. לכל אורך הדרך הם טענו שאני משקר".

צילום: שוקי פרג'

במהלך חקירתו פרג' הוחזק בבית המעצר עבסייה בקהיר, יחד איתו היו אסירי חמאס ופר'ג ניסה להסתיר כמה שניתן את זהותו בכדי שלא ידעו שהוא אזרח ישראלי. "פחדתי לומר שאני מישראל", מספר פרג'.

מדובר על תא מעצר מגעיל, מסריח, כל התיאורים הזוועתים שעולים מסרטי הכלא המיתולוגים. פרג' מתאר: "זה תא מעצר שכולם ישנים בו על הרצפה שמסריחה משאריות אוכל עם עובש. קונים אוכל מהקנטינה על חשבון הכסף האישי שלך, ויש שירותי בור קליעה מטר על מטר לטובת עשיית צרכים

מי שרוצה להתקלח לוקח דלי ושופך על עצמו מים קרים. אין סבון. אין שמפו והאוכל מזעזע", הוא משחזר. "עבורי זו הייתה טראומה קשה. אני אדם סטרילי מאוד, וכמעט שלא אכלתי כלום ולא התקלחתי. פשוט ישבתי בצד כדי לא למשוך אש".

צילום: שוקי פרג'

אלא שבאחד הימים בעודו הוא בתא המעצר מתרחש אירוע שאמור היה לשנות את גורלו של פרג', אחד הקצינים נכנס וצעק: 'איפה האזרח הישראלי אלי כהן'. פרג' חשש שסופו קרב. 

עד אותה נקודת זמן ניסה להסתיר את זהותו הישראלית מפני אותם אסירי חמאס בבית המעצר. 

פרג' מספר לאתר מאקו את התחושות שלו לגבי המקרה: "השתתקתי. הייתי בהלם. מתתי מפחד, לא עצמתי עין במשך שני לילות ופחדתי שיהרגו אותי.

אחד מאסירי חמאס איים עליי שיישחט אותי, ואסיר מצרי אחר אמר לי: 'אם הייתי נתקל בך ברחוב הייתי שוחט אותך ומוציא את הראש שלך החוצה'. ניסיתי להיות תמיד עירני ובפוקוס כדי שלא יפתיעו אותי. הייתי דרוך כמו קפיץ לכל תרחיש שלא יבוא". 

לאחר כמה ימים, הצליח להתחבר אל שאר האסירים ותחושת הפחד החלה להתפוגג. "במצרים יש גם אנשים טובים ואנושיים שברגע הקשה עזרו לי גם מהמעט שהיה להם וזה ריגש אותי מאוד.

בסוף, לא היה אכפת להם שאני ישראלי והם התייחסו אלי כאל בן אדם. סוף סוף יכלתי לישון קצת בלילות בלי הפחד שייפגעו בי".

צילום: שוקי פרג'

בכל אותו זמן, איש מהקורבים של פרג' או משפחתו לא ידע על המתרחש, הקשר איתו נותק, כשלא חזר ביום החזרה המיועד, החשש גבר. 

דרך פוסט בפייסבוק ועזרה ממשרד החוץ, התחילו להבין משפחתו של פרג' את אשר אירע. 

רק אחרי מספר ימים מורטי עצבים הבינו מנגנוני הביטחון המצריים שפרג' הוא לא מרגל, והוא נלקח למלונו לאסוף את חפציו בדרך לשדה התעופה כמה ימים לאחר מכן הוא כבר חזר חזרה לישראל. 

לשאלה האם הוא מתכון לחזור למצרים ענה ללא היסוס: "ברור". בינתיים הוא חוזר לשגרה, לחברים, למשפחה ולעבודה בנמל.

*הכתבה פורסמה באתר מאקו, על ידי הכתב שמעון איפרג'ן

מצאת הפרת זכויות יוצרים צרו קשר במייל: [email protected]