על פי פסק הדין, מסתבר כי לאחר שהרוכש ביטל את חוזה המכר ומאחר והמוכרים כבר התחייבו בחוזה אחר לרכישת דירה חדשה עבור עצמם, הצליחו אלה למכור את הדירה ימים ספורים לאחר הגשת התביעה, בהפסד של 2,000 דולרים בלבד. אלא,  שעובדה זו לא מנעה מבית המשפט לקבוע כי על הרוכש שהתחרט ללא סיבה אמיתית ומוצדקת, לפצות את המוכרים על ההפרה היסודית של חוזה המכר כאשר הרוכש סרב להעביר את התשלום הראשון לרכישת הדירה, וזאת ללא כל קשר לנזק שנגרם בפועל.

מפסק הדין עולה כי מדובר בדירת 4 חדרים בקומה השביעית ברחוב סירקין באשדוד, אשר הרוכש ראה בטרם הרכישה באמצעות מתווך מקרקעין אשר ייצג את שני הצדדים בעסקה. לאחר שהדירה נשאה חן בעיני הרוכש ועוד באותו היום חתם על זכרון דברים לרכישתה במשרדו של עוה"ד אחר מאשדוד שייצג את שני הצדדים בעסקה זו. לאחר ימים אחדים  נערך חוזה המכר באמצעות אותו עוה"ד.  אלא שלאחר יומיים בלבד ביקש הרוכש לחזור בו מן הרכישה בטענה כי הסתבר לו לאחר החתימה כי גודל הדירה במטרז' שונה מהגודל עליו דובר בעת החתימה על זיכרון הדברים והחוזה.

על פי פסק הדין, המוכרים ציינו בפני הרוכש בעת הרכישה, כי ככל הידוע להם ועל פי חיוב הארנונה גודלה של הדירה 107 מ"ר, אך על פי אישור הזכויות מטעם מינהל מקרקעי ישראל גודלה עמד על 87 מ"ר בערך בלבד.

הרוכש טען להגנתו כי נפל ברשתם של המתווך, עוה"ד שייצג את שני הצדדים,  והמוכרים עצמם, אותם כינה בבית המשפט תאבי בצע וחסרי כל חמלה שעטים על הזדמנות לעשות כסף קל. בנסיבות אלה ביקש המוכר מבית המשפט לדחות את התביעה ואף לחייב את המוכרים בהוצאות משפט. לחילופין טען כי 10 אחוזים משווי העסקה בגין ביטול חוזה יומיים לאחר כריתתו הינו פיצוי גבוה מדי ויש להפחיתו.  

לעומת זאת, המוכרים אשר שכרו את שירותי עו"ד אבי טויזר לשם הגשת תביעה כנגד הרוכש טענו   כי בעקבות ביטול החוזה הם נכנסו ללחצים נפשיים וכספיים ונאלצו ליטול הלוואות למימון רכישת הדירה החדשה שרכשו ובנוסף, בית המשפט אינו צריך להתערב בגובה הפיצוי המוסכם בשיעור 10 אחוזים משווי העסקה שהינו סביר ומקובל בעסקאות מכר ושהצדדים צפו אותו מראש בעת חתימת החוזה.

מפסק הדין עולה כי עו"ד טויזר, בא כוחם של המוכרים, אשר לא היה מעורב כלל בעריכת החוזה המדובר, הצליח להוכיח בחקירה הנגדית של המוכר, כי מדובר באדם שהוא עתיר ניסיון בעסקאות מקרקעין (רכש כ- 4 דירות בעבר) ומבין היטב את ההבדלים בין שיטות למדידת דירות נטו (כפי שרשום באישור הזכויות של מנהל מקרקעי ישראל) וברוטו (כפי שרשום בחשבונות הארנונה בעיריה). עוד נטען כי מדובר בנסיון פתטי וציני ולא יוצלח מצד הקונה, להתחמק מהתחייבות חוזית ו/או לקבל הפחתה נוספת במחיר תמורת הדירה.

השופט חדש קבע בפסק דינו כי העדיף את גרסת המוכרים ועדיהם, ביניהם המתווך ועוה"ד המשותף שערך את החוזה עבור 2 הצדדים, על פני גרסת  הרוכש, במקומות שהגרסאות סתרו זו את זו.

השופט חדש כתב בפסק הדין כי למרות ניסיונו, הרוכש לא טרח לשאול את המוכרים באיזו שיטת מדידה מדובר, מה שמלמד שהיה מודע לשטחה של הדירה ולשיטת המדידה. בנוסף חתם על חוזה בו נכתב כי הוא רוכש את הדירה במצבה הנוכחי ואין לו ולא יהיו לו כלפי המוכר כל תביעות וטענות אי התאמה או אחרות בהקשר לדירה, שטחה ומצבה למעט טענות לפרט נסתר שהמוכר לא דיווח אודותיו.

על פי פסק הדין, המתווך שייצג את שני הצדדים בעסקה, העיד בבית המשפט כי הגם שמחיר הרכישה היה מחיר הזדמנותי וטוב, הקונה ציין בפניו שיש מתווכים אחרים שאמרו לו שהוא קנה את הדירה ב-10-15 אלף דולר יותר ממחיר השוק והוא הרגיש שסידרו אותו. בית המשפט קיבל את טענת המוכרים באמצעות עו"ד טויזר והגיע למסקנה כי הרוכש ביקש לכל היותר להשתחרר ממחויבותו בחוזה עקב טעות בכדאיותה של העסקה, כנראה לאור דברי מתווך או מתווכים אחרים עימם התייעץ לאחר החתימה על זכרון הדברים.

השופט חדש קבע בפסק דינו כי: "טעות מעין זו אינה מהווה עילה לביטול החוזה ומשנמנע מלפרוע את התשלום הראשון הנקוב בחוזה, הוא הפר הפרה יסודית את חוזה המכר, הפרה שאפשרה למוכרים לבטל את החוזה ולעתור לקבלת הפיצוי המוסכם".

השופט קבע כי התובעים באמצעות עו"ד טויזר, הוכיחו קיומם וזכותם לקבלת הפיצוי המוסכם, בין היתר כיון שהיחס בין הפיצויים לנזק איננו נובע בדיעבד על פי הנזק שנגרם בפועל אלא לפי הנזק שניתן היה לצפותו בעת כריתת החוזה.

בסופו של דבר ובפסק הדין בית המשפט חייב את הרוכש בתשלום פיצוי למוכרים והוצאות משפט עם הפרשי ריבית והצמדה, המסתכמים כיום בסך של למעלה מ- 122,000 ₪.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]