צילום: ארכיון

בחודש נובמבר 2017 הרשיע בית משפט השלום באשדוד בית עסק לאחר כתב אישום שהוגש בגין החזקת ומכירת בשר בניגוד לתקנות. מדובר בהליך פלילי, שבעלי העסק בסופו של דבר מתמודדים עם רישום פלילי בגין אותה העבירה.

כתב האישום ייחס למערערת, אשר לה עסק מסוג מרכול ואיטליז, שלושה פרטי אישום. על פי הפרט הראשון, טחנה מוצרי בשר בקר במשקל של 10 ק"ג, מבלי שיש בידה רישיון מתאים; על פי הפרט השני, מוצרי בשר "לבן" טרי, במשקל של כ-7 ק"ג, הוקפאו ונמצאו בתהליכי הפשרה אשר הביאו לשינויים אורגנולפטיים (שינויים הנקלטים בחושים); על פי הפרט השלישי, החזיקה מוצרי דגים במשקל 6 ק"ג ללא תווית או תיעוד לגבי מקורם ותוקפם, וללא אריזה מסודרת, כאשר אף על מוצרים אלו נמצאו סימנים המעידים על הקפאה והפשרה. על פי כתב האישום, הרופא הווטרינר קבע כי מוצרים אלה אינם ראויים למאכל אדם.

בכתב ההגנה כפרו בעלי העסק במיוחס להם. בנוסף טענו כי אין לעירייה מדיניות ברורה בהקשר זה, וכי ההחלטה להגיש נגדה כתב אישום דווקא לוקה משום כך בפגם של אכיפה בררנית. עוד נטען כי נפלו פגמים בחקירה, ותשובות שנתנו עובדי האטליז לוטירינרים שביצעו את הביקורת כלל לא נרשמו בדוחות שהגישו.

בית משפט השלום הורה לעירייה, בעקבות הטענה לאכיפה בררנית, לערוך טבלה עם הביקורות שביצעה בשנתיים האחרונות, זאת על מנת לראות כיצד נוהגת העירייה במקרים דומים. על פי הטבלה, בכל המקרים הוגשו כתבי אישום, ומשתמע כי בשום מקרה לא ניתנה הודעת קנס.  

בית משפט השלום, כאמור, החליט לקבל את טענות העירייה ולהרשיע את בית העסק בעבירות שיוחסו לה, ודחה את הטענות שהועלו בכתב ההגנה.

בעלי העסק לא אמרו נואש והגישו ערעור על ההרשעה לבית המשפט המחוזי. בערעור נטען כי העובדה שמשנת 2013 עד 2016 הוגשו רק כתבי אישום, וכלל לא נעשה שימוש בכלי הקנס, מלמדת על בעייתיות רבה בשיקול דעת התביעה. כן ציינה המערערת כי מהטבלה עולה שבכל המקרים דובר בכמויות בשר גדולות בהרבה מאשר במקרה שלה. המערערת גם הסתמכה על דו"ח מבקר המדינה אשר התייחס לשנים קודמות ומצא פגם בשיקול הדעת בהקשר זה.

עוד נטען בערעור כי מבצעי הביקורת לא רשמו את הדוח בזמן אמת, ועשו כן רק לאחר מכן כאשר שני מבצעי הביקורת מציינים כי ביקרו מספר עסקים באותו היום. 

בית המשפט המחוזי, אחרי ששמע את הצדדים, קבע כי הטבלה שהוכנה על ידי העירייה בהנחיית בית המשפט הייתה מטעה, וכי לא הוכנה על פי ההנחיות שנתן בית משפט השלום ושהובילו את בית המשפט לקבוע כי אין אכיפה בררנית. 

"יש לשער ולקוות שלא היה זה בזדון אלא במשוגה. הדאגה היא, שאם היו קנסות באותה תקופה, המידע שנמסר לבית המשפט בטבלה היה לכאורה מטעה, מטעה עד מאוד", נכתב בפסק הדין בערעור. 

עוד מציין שופט בית המשפט המחוזי הוא מצפה שיערך בירור נוקב במשרדי היועץ המשפטי של עיריית אשדוד, להבהיר אם אכן נפלה תקלה, ואם בית משפט השלום אכן הוטעה. אם כן, יש לבחון כיצד נפלה התקלה, ומה ייעשה כדי למנוע תקלות מסוג זה בעתיד.

בסופו של פסק דין כותב השופט: "נוכח מחדלי החקירה המצטברים, במרכזם אי רישום תגובות העובדים והעדר רישום מלא ומדויק של שרשרת הראיות, יש מקום לחשוש שמא נפלה שגיאה כלשהי ועבירה שבוצעה על ידי אחרים יוחסה למערערת. יש מקום לחשש שמא, אף אם הדברים צולמו ותועדו בבית העסק של המערערת, הסברים מניחים את הדעת לא נתבקשו, או שניתנו הסברים ואלה לא נרשמו. הסברים פוטנציאלים אלה אינם עומדים לפנינו לבחינה והם לא היו לפני מנהל המערערת, כדי לבנות למערערת קו הגנה. החשש לקיומה של שגיאה והחשש שמא היה הסבר שלא נדרש, רחוקים אך קיימים. כל חשש לעצמו, ובוודאי השילוב שלהם מקימים ספק סביר ביחס לאשמת המערערת. נוכח ספק זה, יש לזכות את המערערת".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]