צילום: אסף ארביב

מכירה את זה שאת מספיק שיכורה כדי לשלוח לו ידיים, אבל לא מספיק שיכורה כדי לכתוב עם שגיאות? ואז את כבר מספיק שיכןרה כדי לכתוב עם שגיאות כתיב, אבל לא מספיק שיכורה כדי לא להבין שהוא לא בקטע שלך?

ומה עם הקטע הזה שאת מספיק שיכורה כדי להבין שהוא לא בעניין שלך, אבל לא מספיק שיכורה כדי לבכות מזה, כי אמרת לעצמך כל כך הרבה פעמים שהלב שלך נשבר כל כך הרבה פעמים שמה זה משנה, או למה בכלל לנסות?

אסף ארביב 4 copy

סחבתי לילות ארוכים של בדידות ולא ידעתי ממה אני יותר מאוכזבת- מזה שלא סיימתי בקבוק יין אדום לבד או מזה שאין לי בן זוג חזק מספיק, או 'סתם' בן זוג שיוכל להחזיר את פקק השעם לבקבוק, כי לי ודאי שלא היה כוח להתמודד עם חליצה הפוכה.

הייתי מכינה ארוחות לחבר׳ה ומזמינה אותם בתנאי שיביאו איתם איזה בקבוק יין טוב. לא תמיד היינות היו טובים, אבל הייתי אוגרת ופורקת אותם כאילו הייתי אנייה בנמל אשדוד מחשש שיתקלקלו לפני שאפתח אותם, כי מקרר יינות או יקב משלי, לא היה לי. מה שכן, יכולתי לומר שאני מצמצמת יינות באופן כלשהו. ובבקרים, לא אחת מצאתי את עצמי מתעוררת לתוך כאב ראש כהוכחה לזה שאסור לערבב ערק עם יין וגברים ששתו וודקה. למרות שחזרתי בכלל לאהוב יין וטקילה, אולי כחלק ממשבר גיל ה- 30 שגרם לי להרגיש בת 18 שוב.

אסף ארביב 2 copy

את בטח מכירה את זה, שמחכים לימים שיגמרו כדי להפוך לאנשים האלה, שהתשוקה שלהם מתעוררת רק בלילה. מודעת לכך שלא קוראים לזה תשוקה אבל המילה הזו נשמעת לך "סקסית" אז את מאמצת אותה לחיקך. מתלבטת במשך חצי שעה מה לשתותיום שלם אם להתקשר אליו, מבולבלת במשך חצי שנה לגבי איזו דיאטה כדאי לך להתחיל ותוהה חיים שלמים לגבי מה לעזאזל את עושה בתקווה שיום אחד אולי תצליחי להיות מי שאת לא. במקום להכיר את עצמך ולאהוב אותך כמו שאת. אז בורחת, לאן ואיך שרק אפשר ולא מבינה שאם את לא אוהבת אותך, איך אחרים יצליחו?

לפעמים הייתי מספיק שיכורה עד שכמעט הצלחתי לשכוח, ולו לרגע מי אני או כמה אני מרגישה לבד. טיפשים היו כולם בעיניי, לחשוב שפגשו בי במקרה מחויכת וחשבו לעצמם שהייתי מאושרת, כשבעצם הייתי שיכורה וחייכתי אליכם, כי למה לבאס את האווירה. מסירה אחריות מהמציאות שיצרתי לעצמי.

צילום: אסף ארביב

הייתי, כי אני מקפידה עכשיו לבחור את האנשים בחיים שלי כמו שאני בוחרת את בקבוקי היין שאני שותה. אני כבר לא מכינה ארוחות לספק-חברים כדי שיגיעו אליי רעבים, יאכילו את הבדידות שלי ויותירו אחריהם כוסות ומחשבות מלוכלכות בליווי שאריות יגון שאוכל להטביע את עצמי בתוכו. 

מכירה את זה שאת משקרת לעצמך כל כך הרבה זמן עד שאת מאמינה לשקרים שלך? מכירה את זה שאת לא מבינה למה אנשים לא מבינים אותך נכון אבל לא מצליחה להעביר אותך לעצמך? מכירה את זה שאת מנסה לפתוח בקבוק יין ופתאום הפקק נשבר ואין לך ברירה אלא לדחוף אותו פנימה כדי להצליח לשתות? מתישהו תצטרכי להתמודד עם האמת הפנימית שלך וככל שתיכנסי עמוק יותר- יכאב יותר, אבל תצליחי בסופו של דבר לחלץ את עצמך מצוואר הבקבוק כי כבר לא תתאמצי כל כך לפתוח וכשתשתי, תרימי לחיים, כי תבוא אהבה.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]