.

-

סוף שנות החמישים ועד סוף שנות השבעים הייתה המעברה שם צפונית לרחוב ז'בוטנסקי.

צריפים כה זוהרים המזכירים כפר שליו ונינוח בקניוני שוודיה הירוקה.
משפחות כה תמימות ויראי האלוקים שוכנו שם ולא התלוננו. ביניהם משפחת אדרי שראש המשפחה היה סנדלר. משפחת ועקנין שלראש המשפחה הייתה מכולת.

משפחת דהן שלראש המשפחה פרוספר היתה קצבייה ברחוב ההסתדרות. משפחת הרוש . משפחת עזרן. משפחת איבגי משפחה הודית ענפה ועוד כאלה שאיני זוכר יען ינקותה הייתי......
איייייייייי......המעברה....
כר נוח למשחקי החברה של כל ילדי הרחובות הסמוכים.
היו מגיעים מרחוב ההסתדרות, מישמר הירדן, הראשונים, אילת,ההגנה, סיני....ועוד....שם במעברה העבירו "קורס" מזורז למי שחפץ לבו לדעת את סודות פירוק האפניים והרכבתו מחדש.
מאחורי הצריף של עזרן נערמו להם חלקי אפניים ש"נאספו" מכל קצוות העיר והורכבו בכל מיני צורות שונות ומשונות כך ראית אופניים עם כידון עשוי מעץ או מגלגל של אוטובוס שנישרף יום ליפני בטעות.

מי שרצה יכל להצטרף לקורס מזורז לקייסות למתחילים או קורס למשיכת בגדים מחבלי הכביסה. התנאי היה שתגיע לכל הסימסטרים.

שם במעברה היה "מרכז הנוער" הראשון ובו למדו בראשונה את הכלל:
"
כאן מכבדים כל ווספה ואופנוע ש"נשכח" בעיר.

תורת הבוף הלוף והכיפכוף היתה יסוד וראשית הלימוד באקדמיה של בטיטו מנכ"ל המעברה.
הבוף-לימוד רזי הסיגר המתגלגל על צוואר בקבוק.
הלוף-חיסול עונת הירקות מהשוק.
הכיפכוף- הצגת בנות המין היפה לגברברי המעברה .

אייייייי.....
כמה עונג כייף ורוך נשפכו במעברה המקסימה הזאת?!.
נשים כה טובות ונעימות שהגישו לך סירי קוסקוס דג מרוקני ולחם מהפרנה.....
ריח התה עם הנענע, השיבה או הפליאו היו חודרים לנחירי אפנו..
משחקי התופסת מירוצי האפניים קרבות האגרופים ורים עץ הלימון....
הקללות המתערבבות עם הברכות, נביחות הכלבים, ייללות החתולים, נחשי הצפע וצלילי השירים הבוקעים מהצריפים....

ואני כששורך דרכי באזור המעברה הקדומה עוד יכול לשמוע את נביחות הכלב רקסי ויללת החתול מיצי כשברקע נשמעת קולה של סעדה המרוקנית תכנס כפרה תשתה איז'ה כוס תה.....

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]